במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Public Health מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, מהם עולה כי הן אחוז גבוה והן אחוז נמוך של פחמימות בתזונה מלווים בסיכון מוגבר לתמותה, כאשר הרכב תזונה שכלל 50-55% פחמימות לווה בסיכון הנמוך ביותר. עוד עולה מהממצאים כי דיאטה דלת פחמימות עם חלבונים ושומנים שמקורם מבעלי חיים, דוגמת בקר, עוף וחזיר, לוותה בסיכון מוגבר לתמותה, בעוד שהעדפת חלבונים ושומנים מן הצומח, דוגמת ירקות, אגוזים וחמאת בוטנים, לוותה בסיכון מופחת לתמותה.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 15,428 מבוגרים בגילאי 45-64 שנים, אשר השלימו שאלון תזונה בעת הגיוס למחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities) בשנים 1987-1989, ולא דיווחו על צריכה קלורית קיצונית (פחות מ-600 קילו-קלוריות או מעל 4,200 קילו-קלוריות ביום בגברים ופחות מ-500 קילו-קלוריות או מעל 3,600 קילו-קלוריות ביום בנשים). התוצא העיקרי היה התמותה מכל-סיבה.
החוקרים בחנו את הקשר בין אחוז האנרגיה שמקורה בצריכת פחמימות ובין התמותה מכל-סיבה וכן בחנו את ההשפעה על התמותה של החלפת מקור מן החי או מהצומח של חלבונים ושומנים בפחמימות.
במהלך חציון מעקב של 25 שנים תועדו 6,283 מקרי תמותה במדגם ARIC, עם 40,181 מקרי תמותה בכלל מחקרי העוקבה. במדגם ARIC, לאחר תקנון רב-משתני, תועד קשר בצורת U בין אחוז האנרגיה שמקורה בפחמימות (ממוצע של 48.9%) ובין התמותה: במקרים בהם פחמימות היוו 50-55% מסך הצריכה האנרגטית תועד הסיכון הנמוך ביותר לתמותה.
במטה-אנליזה של כלל המדגמים (432,179 משתתפים), הן צריכת פחמימות מעטה (פחות מ-40%) והן צריכת פחמימות רבה (מעל 70%) לוותה בסיכון גבוה יותר לתמותה, בהשוואה לצריכה מתונה, ממצאים אשר תאמו לקשר בצורת U (יחס סיכון של 1.20 עם צריכת פחמימות נמוכה; 1.23 עם צריכת פחמימות גבוהה). עם זאת, התוצאות היו שונות בהתאם למקור התזונתי: התמותה הייתה גבוהה יותר כאשר הפחמימות הוחלפה בחלבונים ושומנים מן החי (יחס סיכון של 1.18) והתמותה פחתה כאשר התחליפים היו ממקור צמחי (יחס סיכון של 0.82).
ממצאים אלו מעידים כי צריכת פחמימות רבה או מעטה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, עם סיכון גבוה יותר בהתאם למקור החלבונים והשומנים מבעלי חיים או מהצומח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!