טיפול ב-Patisiran מקל על פולינוירופתיה בחולים עם עמילואידוזיס תורשתי מסוג ATTR (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

מתוצאות מחקר APOLLO בשלב 3 עולים נתונים מבטיחים אודות השפעות Patisiran, תכשיר ניסיוני לטיפול בעמילואידוזיס תורשתי מסוג ATTR, בשיפור תסמיני פולינוירופתיה ומגוון תוצאי סיום אחרים, עם פרופיל בטיחות וסבילות חיובי.

מחקר APOLLO הינו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שבחן את היעילות והבטיחות של Patisiran בחולים עם עמילואידוזיס תורשתי מסוג ATTR עם פולינוירופתיה. מדגם המחקר כלל 225 חולים מ-44 אתרים ב-19 מדינות, אשר חולקו באקראי ביחס 2:1 לטיפול ב- Patisiran או פלסבו. Patisiran ניתן במינונים של 0.3 מ”ג/ק”ג כל שלושה שבועות, לאורך 18 חודשים.

מרבית המשתתפים בקבוצת הטיפול (93.2%) השלימו את המחקר; אך 29% מהמטופלים בקבוצת הפלסבו פרשו בשל התקדמות אובייקטיבית של המחלה.

גיל החולים הממוצע עמד על 63 ו-62 שנים בקבוצת Patisiran ופלסבו, בהתאמה, וכ-75% מהחולים בשתי הקבוצות היו גברים.

הטיפול ב- Patisiran הוביל לירידה מהירה וממושכת ברמות TTR בדם של מעל 80% בתוך יומיים של טיפול. תוצא הסיום העיקרי של המחקר היה השינוי מתחילת המחקר עד לאחר 18 חודשים במדד mNIS+7 (Modified Neurologic Impairment Score +7), בהשוואה לפלסבו.

לאחר 9 חודשים ולאחר 18 חודשים, בחולים בקבוצת הפלסבו תועדה עליה במדד mNIS+7 של כ-14 או 28 נקודות, עדות להחמרה בליקוי. מנגד, בחולים שטופלו ב- Patisiran תועדה ירידה במדד mNIS+7 כבר לאחר 9 חודשים, עם אישור הירידה לאחר 18 חודשים, עדות לשיפור בנוירופתיה ורמז לנסיגת המחלה.

מהתוצאות עלה כי ב-56.1% מהחולים בקבוצת Patisiran תועד שיפור בנוירופתיה, בהשוואה ל-3.9% בלבד מאלו בקבוצת הפלסבו (יחס סיכויים של 39.9). שיפור הוגדר בנוכחות עליה של פחות מאפס נקודות מתחילת המחקר ועד לאחר 18 חודשים במדד mNIS+7.

ללא תלות בשלב המחלה וחומרת תסמיני נוירופתיה בתחילת המחקר, נינתן לזהות השפעה דומה בשלב מוקדם ובשלב מאוחר. עם זאת, הם מוסיפים כי אין ספק כי טיפול בשלב מוקדם יותר עדיף על טיפול מאוחר.

תוצאי סיום משניים כללו את מדד QOL-DN (Quality of Life-Diabetic Neuropathy), NI-Weakness, מדד Rasch-Built Overall Disability Scale, זמן הליכה למרחק של 10 מטרים, מדד מסת גוף מעודכן ומדד COMPASS-31.

כל תוצאי הסיום המשניים העידו על הבדל מובהק סטטיסטית לטובת Patisiran. בפרט, ב-51.4% מהחולים בקובצת Patisiran תועד שיפור במדד Norfolk QOL-DN לעומת 10.4% בקבוצת הפלסבו.  בנוסף, כל תוצאי הסיום המשניים השתפרו, כאשר חלק מהם היו טובים יותר מאשר בתחילת המחקר.

לאחר 18 חודשים, הטיפול ב- Patisiran הוביל לשיפור בעובי דופן חדר שמאל, מתח אורכי גלובאלי ו-NT-proBNP, בהשוואה לפלסבו. עוד זוהה שיפור בנפח חדר שמאל בסוף דיאסטולה, עובי מחיצה בין חדרית, עובי דופן אחורי, עובי יחסי של חדר שמאל, תפוקת לב ומסת חדר שמאל.

החוקרים מדווחים כי 13 חולים הלכו לעולמם במהלך המחקר; אף אחד ממקרי התמותה הללו לא יוחס לטיפול. שיעורי התמותה נטו להיות גבוהים יותר בקבוצת הפלסבו (7.8% לעומת 4.7%). מרבית האירועים החריגים היו בדרגה קלה ובינונית, בעיקר בצקת היקפית ותגובות משנית לעירוי.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן