צריכת משקאות ממותקים ולא מאכלים ממותקים מלווים בתמותה מוגברת (מתוך כנס ה-American Heart Association’s Epidemiology and Prevention)

צריכת משקאות עתירי סוכר, כולל משקאות קלים ומיצי פירות, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב מחלת לב כלילית במבוגרים בגיל העמידה, בפרט אלו בעלי עודף-משקל או הכנסה נמוכה.

מדגם המחקר כלל קרוב ל-18,000 משתתפים בגילאי 45 שנים ומעלה במחקר REGARDS (Reasons for Geographic and Racial Differences in Stroke). החוקרים לא כללו חולים עם היסטוריה של אירוע מוחי, מחלות לב וכלי דם או סוכרת מסוג 2 בתחילת המחקר; החוקרים חישבו את צריכת תוספי סוכר, בגרמים, ממשקאות ומוצרי מזון בנפרד, על-בסיס שאלוני תזונה.

במהלך מעקב ממוצע של 6.9 שנים תועדו בסך הכול 1,465 מקרי תמותה מכל-סיבה ו-279 מקרי  תמותה עקב מחלת לב כלילית בקרב 17,930 המשתתפים.

מסיווג המשתתפים לרבעונים לפי היקף צריכת משקאות ממותקי סוכר, כולל משקאות קלים, מיצי פירות ובטעם פירות, החוקרים מצאו כי הסיכון למחלת לב כלילית היה גבוה יותר משמעותית באלו ברבעון העליון (20 אונקיות, יחס סיכון של 2.0), בהשוואה לאלו שצרכו את כמות הסוכר הקטנה ביותר (ממוצע של 0.8 אונקיות). הסיכון לתמותה מכל-סיבה היה גבוה יותר ברבעון העליון (יחס סיכון של 1.2).

הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה מכל-סיבה עם הצריכה הגבוהה ביותר תועד לאחר תקנון למשתנים דוגמת גיל, מדד מסת גוף, מגדר, הכנסה, אזור, עישון, צריכת אלכוהול ופעילות גופנית.

הרבעון העליון של צריכת מאכלים ממותקים בלבד (20.4 אונקיות), כולל קינוחים, סוכריות ומאכלים ממותקים או עם ממתיקים, לא תועד סיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה לאלו ברבעון התחתון (12.3 אונקיות).

לא תועדו הבדלים משמעותיים לפי מין או גזע; עם זאת, התמותה המוגברת שנקשרה עם כל תוספת של 12 אונקיות של משקאות ממותקי סוכר הייתה גבוהה יותר משמעותית בקרב אלו עם הכנסה נמוכה לעומת גבוהה בהערכת תמותה מכל-סיבה, אך לא בהערכת תמותה עקב מחלת לב כלילית.

באלו בעלי עודף משקל תועדו גם כן שיעורי תמותה מכל-סיבה שהיו גבוהים יותר עם צריכה רבה של משקאות ממותקי סוכר (יחס סיכון של 1.12), אך לא תועדו הבדלים בשיעורי התמותה עקב מחלת לב כלילית.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין את החשיבות של סוגים שונים של מאכלים ממותקי-סוכר וכיצד אלו משפיעים על התחלואה והתמותה.

מתוך כנס ה-American Heart Association’s Epidemiology and Prevention

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן