האם קפאין עשוי לספק הגנה מפני מחלת פרקינסון? (Neurology)

נתונים חדשים תומכים בהשפעה המגנה האפשרית של קפאין מפני מחלת פרקינסון ומעידים כי רמות קפאין נמוכות בדם עשויות לשמש כסמן מוקדם למחלת פרקינסון, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, אשר תוצאותיו פורסמו בכתב העת Neurology.

במסגרת המחקר זיהו החוקרים 108 חולים עם מחלת פרקינסון בדרגה קלה-עד-בינונית, אך ללא דמנציה (54% גברים, גיל ממוצע של 67 שנים) בין דצמבר 2013 ועד פברואר 2014. הם כללו קבוצה תואמת בגיל של 31 מבוגרים בריאים.

בדיקת LC/MS (Liquid Chromatography/Mass Spectrometry) שימשה למדידת רמות קפאין וכל 11 המטבוליטים של קפאין בדגימות דם מכל המשתתפים.

מהתוצאות עלה כי רמות קפאין היו נמוכות יותר משמעותית בחולים עם מחלת פרקינסון, בהשוואה לביקורות. ריכוזי תשעה מבין 11 המטבוליטים של קפאין היו גם כן נמוכים יותר משמעותית בקבוצת החולים, כולל שלושת המטבוליטים המרכזיים: Theophylline, Theobromine ו-Paraxanthine.

לא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות ברמות 1-Methyluric Acid. רמות 1,3,7-Trimethyluric Acid היו למעשה גבוהות יותר בקבוצת החולים עם מחלת פרקינסון. עם זאת, שני המטבוליטים הללו היו מתחת לסף הזיהוי ב-32% ו-63% מהנבדקים, בהתאמה.

בחולים עם מחלת פרקינסון, באלו עם סיבוכים מוטוריים תועדו רמות נמוכות יותר של קפאין ושל 1,7-Dimethyluric Acid, בהשוואה לאלו ללא תסמינים אלו.

ניתוח גנטי נוסף כלל את המשתתפים המקוריים וכן 67 חולי פרקינסון נוספים ו-51 מתנדבים בריאים נוספים. ריצוף ישיר לא הדגים הבדל משמעותי בין הקבוצות בשונות גנטית באנזימים המעורבים במטבוליזם של קפאין (CYP1A2 ו-CYP2E1).

החוקרים גם לא זיהו קשר בין חומרת המחלה ובין וריאנט בנוקלאוטיד יחיד של גן ADORA2A, המקודד לקולטן Adenosine 2A Receptor, רמז לדיסוציאציה של שינויים ברגישות הקולטן ובין פנוטיפ המחלה.

לסיום, מניתוח הנתונים עלה כי לריכוז קפאין בסף של 33.04 פיקומול/10 מיקרוליטר היה שטח מתחת לעקומה של 0.78 כסמן למחלת פרקינסון. השטח מתחת לעקומה זינק ל-0.87 עם תוספת שלושת המטבוליטים המרכזיים, ול-0.98 עם הוספת כל המטבוליטים של קפאין.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים לספק עדות נוספת להשפעה המגנה של קפאין מפני פגיעה עצבית.

Neurology. Published online January 3, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן