אכילה מהירה עשויה להביא לעליה בסיכון לתסמונת מטבולית (מתוך כנס ה-AHA)

ויתור על ארוחת בוקר, תזונה לא-בריאה ואכילת-יתר הם כולם גורמים ידועים התורמים לעליה במשקל, אך ממחקר חדש עולה כי עצם אכילה מהירה מדי עשויה גם כן לעודד תסמונת מטבולית והשמנת-יתר.

במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר 1,083 גברים ונשים יפנים שדירגו את מהירות ההליכה שלהם על-בסיס בדיקה רפואית שנתית. תסמונת מטבולית זוהתה ב-11.6% מאלו שאכלו מהר, 6.5% מאלו שאכלו בקצב נורמאלי ו-2.3% מאלו שאכלו לאט.

בקרב אלו שאכלו מהר תועדה עליה גדולה יותר בהיקף המותניים (4.0 לעומת 1.5 לעומת 0.25 ס”מ) ובמשקל הגוף בכללותו (5.3 לעומת 0.23 לעומת 1.56- קילוגרמים).

לדברי החוקרים, במידה ולועסים את המזון פעמים רבות, מבלים זמן רב יותר בארוחות עם סיכוי גבוה יותר לתחושת שובע. דרושים כ-20 דקות למעבר אותות מהקיבה המעידים על תחושת מלאות אל המוח.

אכילה מהירה מובילה לפלוקטואציות ברמות סוכר בדם. כתוצאה מכך, העקה החמצונית מוגברת, וזו מובילה לעליה בעמידות לאינסולין, ירידה בהפרשת אינסולין ועשויה להביא להיפוגליקמיה.

בתחילת המחקר, אלו שאכלו מהר נטו לרמות גבוהות יותר של ערכי סוכר בצום (104 לעומת 100.8 לעומת 98.3 מ”ג/ד”ל באלו שאכלו בקצב תקין או לאט, בהתאמה) ורמות HDL נמוכות יותר (56.8 לעומת 60.8 לעומת 62.6 מ”ג/ד”ל), אם כי רמות טריגליצרידים ולחץ דם היו דומים.

בקרב אלו שנהגו לאכול מהר תועדה שכיחות גבוהה יותר של צריכת אלכוהול יומית (32.2% לעומת 40.3% לעומת 40.7%), אך גם סיכוי גבוה יותר לאכילת ארוחת ערב שעתיים לפני שינה לפחות שלוש פעמים בשבוע (38.2% לעומת 28.9% לעומת 25.9%), אכילת חטיפים לאחר ארוחת ערב שלוש אר ארבע פעמים בשבוע (23.5% לעומת 16.4% לעומת 14%) ועליה במשקל במהלך השנה האחרונה (48.9% לעומת 28.6% לעומת 27.1%).

עם זאת, לאחר תקנון לערפלנים הסיכון להופעה חדשה של תסמונת מטבולית נותר גבוה יותר משמעותית בקרב אלו שאכלו מהר, בהשוואה לאלו שאכלו בקצב תקין (יחס סיכויים של 1.89) או לאט (יחס סיכויים של 5.49).

מניתוח רב-משתני עלה כי עישון פעיל ושינה מספקת כל יום, שלא היו שונים בין הקבוצות בתחילת המחקר, זוהו גם כמנבאים בלתי-תלויים של תסמונת מטבולית.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן