ויתור על ארוחת בוקר, תזונה לא-בריאה ואכילת-יתר הם כולם גורמים ידועים התורמים לעליה במשקל, אך ממחקר חדש עולה כי עצם אכילה מהירה מדי עשויה גם כן לעודד תסמונת מטבולית והשמנת-יתר.

במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר 1,083 גברים ונשים יפנים שדירגו את מהירות ההליכה שלהם על-בסיס בדיקה רפואית שנתית. תסמונת מטבולית זוהתה ב-11.6% מאלו שאכלו מהר, 6.5% מאלו שאכלו בקצב נורמאלי ו-2.3% מאלו שאכלו לאט.

בקרב אלו שאכלו מהר תועדה עליה גדולה יותר בהיקף המותניים (4.0 לעומת 1.5 לעומת 0.25 ס”מ) ובמשקל הגוף בכללותו (5.3 לעומת 0.23 לעומת 1.56- קילוגרמים).

לדברי החוקרים, במידה ולועסים את המזון פעמים רבות, מבלים זמן רב יותר בארוחות עם סיכוי גבוה יותר לתחושת שובע. דרושים כ-20 דקות למעבר אותות מהקיבה המעידים על תחושת מלאות אל המוח.

אכילה מהירה מובילה לפלוקטואציות ברמות סוכר בדם. כתוצאה מכך, העקה החמצונית מוגברת, וזו מובילה לעליה בעמידות לאינסולין, ירידה בהפרשת אינסולין ועשויה להביא להיפוגליקמיה.

בתחילת המחקר, אלו שאכלו מהר נטו לרמות גבוהות יותר של ערכי סוכר בצום (104 לעומת 100.8 לעומת 98.3 מ”ג/ד”ל באלו שאכלו בקצב תקין או לאט, בהתאמה) ורמות HDL נמוכות יותר (56.8 לעומת 60.8 לעומת 62.6 מ”ג/ד”ל), אם כי רמות טריגליצרידים ולחץ דם היו דומים.

בקרב אלו שנהגו לאכול מהר תועדה שכיחות גבוהה יותר של צריכת אלכוהול יומית (32.2% לעומת 40.3% לעומת 40.7%), אך גם סיכוי גבוה יותר לאכילת ארוחת ערב שעתיים לפני שינה לפחות שלוש פעמים בשבוע (38.2% לעומת 28.9% לעומת 25.9%), אכילת חטיפים לאחר ארוחת ערב שלוש אר ארבע פעמים בשבוע (23.5% לעומת 16.4% לעומת 14%) ועליה במשקל במהלך השנה האחרונה (48.9% לעומת 28.6% לעומת 27.1%).

עם זאת, לאחר תקנון לערפלנים הסיכון להופעה חדשה של תסמונת מטבולית נותר גבוה יותר משמעותית בקרב אלו שאכלו מהר, בהשוואה לאלו שאכלו בקצב תקין (יחס סיכויים של 1.89) או לאט (יחס סיכויים של 5.49).

מניתוח רב-משתני עלה כי עישון פעיל ושינה מספקת כל יום, שלא היו שונים בין הקבוצות בתחילת המחקר, זוהו גם כמנבאים בלתי-תלויים של תסמונת מטבולית.

מתוך כנס ה-AHA

לידיעה במדסקייפ