הפרעות פסיכיאטריות, תזונה לקויה ועישון מובילים את רשימת גורמי התחלואה ברחבי העולם (Lancet)

מחלות לב ועישון מדורגים ביחד עם עימותים ואלימות ברשימת הגורמים העיקריים האחראיים לתמותה בעולם בשנת 2016, כאשר תזונה לקויה והפרעות פסיכיאטריות הן האחראיות העיקריות לתחלואה, כך עולה מתוצאות מחקר בינלאומי חדש, שפורסמו בכתב העת Lancet.

מחקר GBD (Global Burden of Disease) מצא כי בעוד שתוחלת החיים מצויה במגמת עליה, כך גם מספר שנות החיים בבריאות ירודה. פרק הזמן מהחיים בו מבלים במחלה ארוך יותר במדינות עניות, בהשוואה למדינות עשירות.

מוות הוא גורם מוטיבציה משמעותי, הן ברמת הפרט והן ברמת המדינה, כך שמושקעים מאמצים רבים במניעת גורמי תמותה. עם זאת, המוטיבציה בנוגע לנושאים המובילים לתחלואה היא נמוכה יותר. מהנתונים עולה כי הטריאדה הכוללת השמנה, עימותים והפרעות פסיכיאטריות הופכת למכשול משמעותי כנגד אורח חיים פעיל ובריא.

מחקר IHME-led שכל למעלה מ-2,500 חוקרים בכ-130 מדינות מצא כי בשנת 2016, תזונה לקויה נקשרה עם כאחד מחמישה מקרי תמותה ברחבי העולם. עישון טבק הוביל למותם של 7.1 מיליון אנשים.

תזונה דלה בדגנים מלאים, פירות, אגוזים וזרעים, שמן דגים ועתירה במלח הינה גורם הסיכון הנפוץ ביותר ותרמה למקרים של השמנה, לחץ דם גבוה, רמות סוכר גבוהו בדם ורמות כולסטרול גבוהות.

מהמחקר עלה כי חלה עליה בתקריות ירי, עימותים ופעולות טרור ברחבי העולם, וכי מחלות לא-מדבקות, דוגמת מחלות לב וכלי דם או סוכרת, הובילו לכ-72% מכלל מקרי התמותה ברחבי העולם.

מחלת לב הינה הגורם המוביל לתמותה מוקדמת במרבית האזורים והובילה למותם של 9.48 מיליון אנשים ברחבי העולם בשנת 2016.

הפרעות פסיכיאטריות השפיעו משמעותית על המטופלים ועל הקהילה, כאשר 1.1 מיליארד חולים הסובלים מהפרעות פסיכולוגיות או פסיכיאטריות והפרעות שימוש בחומרים. הפרעת דיכאון מג’ורי דורגה ברשימת עשרת הגורמים לתחלואה בכל המדינות ברחבי העולם, למעט ארבע מדינות.

Lancet 2017

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן