שומן בטני מעלה סיכון לסרטן יותר ממדד מסת גוף או אחוז שומן גבוה (מתוך כנס ה-ESMO)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ESMO (European Society for Medical Oncology) מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי השמנה מרכזית, המוגדרת כיחס גבוה בין שומן בגו ובין שומן פריפרי, הינה גורם סיכון חשוב יותר לאבחנת ממאירות מעודף משקל בלבד.

מחקר Prospective Epidemiologic Risk Factor Study הינו מחקר תצפיתי, פרוספקטיבי, שנועד לשפר את ההבנה של מחלות תלויות-גיל בנשים לאחר-מנופאוזה בדנמרק. בין 1999 עד 2001 גייסו החוקרים למחקר 5,855 נשים בגיל ממוצע של 71 שנים.

החוקרים אספו נתונים רפואיים ודמוגרפיים אודות הנשים והשלימו בדיקת DXA (Dual-energy X-ray Absorptiometry) בעת הגיוס למחקר, להערכת מסת העצם, מסת גוף רזה ללא-עצם ומסת שומן.

הנתונים סווגו לשלוש קטגוריות שונות: סרטן שד/שחלות, סרטן ריאות/מערכת עיכול וממאירויות אחרות. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין פיזור שומן גוף ובין הסיכון להיארעות סרטן, תוך תקנון לגורמי סיכון ידועים, כולל מדד מסת הגוף.

אבחנת ממאירות ומידע אודות גורמי תמותה נאספו עד שנת 2012, עם מעקב ממוצע של 12 שנים.

החוקרים מדווחים על אבחנה של 811 ממאירויות סולידיות בנשים ומצאו כי השמנה מרכזית נקשרה בקשר מובהק ובלתי-תלוי עם אבחנת ממאירות עד 12 שנים לאחר תחילת המחקר (יחס סיכון של 1.30). באופן מפתיע, החוקרים מדווחים כי לא מדד מסת הגוף ולא אחוז שומן בגוף לוו בסיכון משמעותי לאבחנת ממאירות.

באופן ספציפי, תועדו 293 סרטן שד ושחלות, 345 ממאירויות ריאה ומערכת עיכול ו-173 ממאירויות אחרות. מבין קטגוריות ממאירויות אלו, השמנה מרכזית זוהתה כגורם סיכון רק לאבחנת ממאירות של הריאות ומערכת העיכול (יחס סיכון של 1.42). החוקרים הופתעו עוד מכך שהשמנה מרכזית לא זוהתה כגורם סיכון לסרטן שד ושחלות.

מהערכה מעמיקה של הנתונים עלה רק סרטן ריאות ומערכת עיכול נקשר עם השמנה מרכזית (יחס סיכון של 1.68 עם סרטן ריאות ויחס סיכון של 1.34 עם ממאירות של מערכת העיכול).

החוקרים מדווחים כי גורמי סיכון נוספים לממאירות כללו גיל מתקדם, טיפול הורמונאלי חליפי ועישון, אך לאחר תקנון לגורמי סיכון אלו, שיעור השומן נותר גורם סיכון בלתי-תלוי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי מניעת השמנה מרכזית מספקת את ההגנה הטובה ביותר מפני ממאירות.

מתוך כנס ה-ESMO

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן