מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ESMO (European Society for Medical Oncology) מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי השמנה מרכזית, המוגדרת כיחס גבוה בין שומן בגו ובין שומן פריפרי, הינה גורם סיכון חשוב יותר לאבחנת ממאירות מעודף משקל בלבד.

מחקר Prospective Epidemiologic Risk Factor Study הינו מחקר תצפיתי, פרוספקטיבי, שנועד לשפר את ההבנה של מחלות תלויות-גיל בנשים לאחר-מנופאוזה בדנמרק. בין 1999 עד 2001 גייסו החוקרים למחקר 5,855 נשים בגיל ממוצע של 71 שנים.

החוקרים אספו נתונים רפואיים ודמוגרפיים אודות הנשים והשלימו בדיקת DXA (Dual-energy X-ray Absorptiometry) בעת הגיוס למחקר, להערכת מסת העצם, מסת גוף רזה ללא-עצם ומסת שומן.

הנתונים סווגו לשלוש קטגוריות שונות: סרטן שד/שחלות, סרטן ריאות/מערכת עיכול וממאירויות אחרות. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין פיזור שומן גוף ובין הסיכון להיארעות סרטן, תוך תקנון לגורמי סיכון ידועים, כולל מדד מסת הגוף.

אבחנת ממאירות ומידע אודות גורמי תמותה נאספו עד שנת 2012, עם מעקב ממוצע של 12 שנים.

החוקרים מדווחים על אבחנה של 811 ממאירויות סולידיות בנשים ומצאו כי השמנה מרכזית נקשרה בקשר מובהק ובלתי-תלוי עם אבחנת ממאירות עד 12 שנים לאחר תחילת המחקר (יחס סיכון של 1.30). באופן מפתיע, החוקרים מדווחים כי לא מדד מסת הגוף ולא אחוז שומן בגוף לוו בסיכון משמעותי לאבחנת ממאירות.

באופן ספציפי, תועדו 293 סרטן שד ושחלות, 345 ממאירויות ריאה ומערכת עיכול ו-173 ממאירויות אחרות. מבין קטגוריות ממאירויות אלו, השמנה מרכזית זוהתה כגורם סיכון רק לאבחנת ממאירות של הריאות ומערכת העיכול (יחס סיכון של 1.42). החוקרים הופתעו עוד מכך שהשמנה מרכזית לא זוהתה כגורם סיכון לסרטן שד ושחלות.

מהערכה מעמיקה של הנתונים עלה רק סרטן ריאות ומערכת עיכול נקשר עם השמנה מרכזית (יחס סיכון של 1.68 עם סרטן ריאות ויחס סיכון של 1.34 עם ממאירות של מערכת העיכול).

החוקרים מדווחים כי גורמי סיכון נוספים לממאירות כללו גיל מתקדם, טיפול הורמונאלי חליפי ועישון, אך לאחר תקנון לגורמי סיכון אלו, שיעור השומן נותר גורם סיכון בלתי-תלוי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי מניעת השמנה מרכזית מספקת את ההגנה הטובה ביותר מפני ממאירות.

מתוך כנס ה-ESMO

לידיעה במדסקייפ