החשיבות של לחץ בעבודה על שיעורי האובדנות של רופאים (Gen Hosp Psychiatry)

לחץ בעבודה בשילוב עם טיפול לא-הולם בהפרעות פסיכיאטריות, אחראי לשיעור הגבוה מהממוצע של מקרי אובדנות בקרב רופאים בארצות הברית, כך לפי תוצאות מחקר חדש מאוניברסיטת מישיגן באוניברסיטת אן הרבור, שפורסמו בכתב העת General Hospital Psychiatry.

החוקרים מצאו כי בקרב אלו שמתו בעקבות מעשה אובדנות, תועדה שכיחות מוגברת של הפרעה פסיכיאטרית או בעיות בעבודה בקרב רופאים. הם גם מצאו כי רופאים שמתו עקב מעשה אובדני נטלו בשכיחות גבוהה יותר תרופות אנטי-פסיכוטיות, בנזודיאזפינים וברביטוראטים, אך לא נוגדי-דיכאון (כפי שנמצא בבדיקות טוקסיקולוגיות).

החוקרים מציינים כי שיעורי האובדנות ברופאים גבוהים משמעותית, בהשוואה לשיעורים באוכלוסיה הכללית, ולמרות שיש מחקרים קודמים להערכת נושאי בריאות הנפש בסטודנטים לרפואה, מחקרים מעטים בחנו את הבריאות הנפשית והסיכון לאובדנות ברופאים.

במטרה לבחון גורמי סיכון ומחלות רקע הקשורות באובדנות של רופאים ולהשוות את ההבדלים האפשריים בין מעשי אובדנות של רופאים ושל אלו שאינם עוסקים ברפואה, החוקרים התבססו על נתונים ממערכת NVDRS (National Violent Death Reporting System).

המחקר כלל נתונים אודות כ-31,000 קורבנות אובדנות בגילאי 18 שנים ומעלה, מ-17 מדינות. מבין אלו, 203 היו רופאים.

החוקרים מצאו כי לא היו הבדלים משמעותיים בהפרעות הפסיכיאטריות בין רופאים ובין אנשים במקצועות אחרים (46% לעומת 41%) או באנשים עם דיכאון בהווה (42% לעומת 39%). בנוסף, לא זוהו הבדלים בין רופאים ולא-רופאים בנוכחות דיכאון בהווה, הפרעות שימוש באלכוהול או חומרים אחרים או מחלות פסיכיאטריות ידועות.

בקרב 48% מהרופאים ו-54% מהלא-רופאים, נשק חם היה השיטה הנפוצה לאובדנות בשתי הקבוצות. ברופאים, במקום השני היו הרעלות (23.5%), טראומה קהה (14.5%), חנק, שכלל תליה (14%). לאחר נשק חם, הסיבות נפוצות לתמותה בלא-רופאים כללו חנק (22%) ולאחר מכן הרעלה (18%) וטראומה קהה (6%).

בעיות בעבודה שתרמו לאובדנות ניבאו משמעותית את הסבירות לכך שמדובר היה במעשה אובדנות ע”י רופא (יחס סיכויים של 3.12, p<0.0005).

בדיקות רעלים גילו כי רופאים נטו יותר ליטול תרופות אנטי-פסיכוטיות, בהשוואה לאלו שאינם עוסקים ברפואה (יחס סיכויים של 28.7, p<0.0005). מגמה דומה תועדה עם נטילת בנזודיאזפינים (יחס סיכויים של 2.10) או ברביטוראטים (יחס סיכויים של 3.95).

נראה כי יש להשקיע מאמצים רבים יותר באבחנה ובטיפול בדיכאון בקרב רופאים ולהבין כיצד להפחית את הלחצים הכרוכים בעבודה.

Gen Hosp Psychiatry. Published online November 5, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן