במהלך הכנס השנתי ה-59 מטעם ה-American College of Sports Medicine הציגו חוקרים תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי אימוני סיבולת מובילים להגדלה ניכרת יותר בחדר הימני בגברים, אך גודלו נותר פרופורציונאלי בהשוואה לחדר השמאלי.

לדברי החוקרים, עלו השערות לפיהן בספורטאים תתכן הגדלה של הלב מאחר שהאימונים שלהם עשויים למסך מצבים סמויים ברקע. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם יש מקום לחשש זה בספורטאים שאינם לוקחים חלק בתחרויות ספורט.

החוקרים ערכו מחקר שכלל גברים בריאים ולא הדגימו כל השפעה שלילית. לאחר שישה חודשים של אימוני סיבולת, מסת החדר הימני עלתה ב-3.1 גרם באופן אקסצנטרי. הם התבססו על בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) ובדיקות אקו-לב להשוואת השינויים בחדר הימני בין ספורטאים שהקפידו על אימוני תנגודת ואלו שהקפידו על אימוני סיבולת.

מחקר קודם הדגים דפוס דומה בחדר השמאלי. עם זאת, זהו המחקר הפרוספקטיבי, אורכי, אקראי ומבוקר הראשון שהתבסס על בדיקת MRI להערכת ההשפעות של אימוני סיבולת על החדר הימני.

מדגם המחקר כלל עשרה גברים צעירים, שחולקו באקראי לתכנית אימוני סיבולת ושלושה עשר גברים שחולקו לתכנית אימוני תנגודת. הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר היה 27.4 שנים. בשתי הקבוצות המשתתפים התאמנו שלוש פעמים בשבוע, תחת השגחה. בקבוצת אימוני סיבולת המשתתפים הלכו או רצו. באמצעות בדיקות MRI החוקרים חישבו את מסת החדר הימני.

מהנתונים עולה כי מסת החדר הימני עלתה מ-35.5 גרם ל-37.6 גרם עם אימוני סיבולת, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית. עם אימוני תנגודת, חלה עליה במסת החדר הימני מ-41.6 גרם ל-42.6 גרם, אך השינוי לא היה מובהק סטטיסטית.

החוקרים התבססו על בדיקת MRI לחישוב הנפח הסוף-דיאסטולי והסוף-סיסטולי, מקטע הפליטה, נפח הפעימה ותפוקת הלב. הם לא הדגימו שינויים מובהקים סטטיסטית במדדים אלו.

באופן לא מפתיע, שיא נפח החמצן של המשתתפים עלה משמעותית עם אימוני סיבולת, אך לא עם אימוני תנגודת. עליה בכוח המשתתפים תועדה בשתי הקבוצות, אך באופן בולט יותר עם אימוני תנגודת, בהשוואה לאימוני סיבולת (p<0.001). גם בבדיקות אקו-לב החוקרים לא הדגימו הבדלים במדדים בין שתי הקבוצות או בין המצב בתחילת המחקר ולאחר האימונים.

החוקרים מדווחים כי היחס בין מסת החדר השמאלי ומסת החדר הימני לא השתנה עם האימונים. דפוס הגדילה של החדר היה אקסצנטרי ולא קונצנטרי. חלק מהחוקרים שיערו כי עיבוי קונצנטרי של דופן שריר הלב עשויה להוביל לתפקוד לבבי ירוד.

מתוך הכנס השנתי מטעם ACSM (American College of Sports Medicine)

לידיעה במדסקייפ