מחקר חדש מ-JACC Cardiovasc Interv מדווח על כך שמטופלים לאחר PCI אשר אובחנו כבעלי פעילות טסיות גבוהה, (  high on-treatment platelet reactivity)   ובקיצור HTPR,   הגיבו טוב יותר לטיפול ב-prasugrel (אפיאנט, אלילילי) בהשוואה ל-clopidogrel במינון גבוה.

מטרת החוקרים הייתה לבחון אם טיפול נוגד טסיות בפרסוגרל בהשוואה למינון גבוה של קלופידוגרל במטופלים עם HTPR לאחר PCI יהיה יעיל יותר וכן אם יש קשר לתוצאות לבין הפרופיל הגנטי של המטופלים מבחינת נשאות של אלל  CYP2C19*2 .

החוקרים ביצעו מחקר פרוספקטיבי, רנדומלי, כפול סמיות עם החלפת קבוצות טיפול שבדק דיכוי טסיות ע”י פרסוגרל במינון של 10 מ”ג ליום בהשוואה לקלופידוגרל במינון של 150 מ”ג ליום ב-71 מטופלים לאחר PCI עם HTPR (מתוך 210 שהיו מועמדים למחקר).

תפקוד טסיות הוערך ע”י מערכת VerifyNow ובוצעה גם בדיקה זמן אמת לתגובת שרשרת פולמרים עבור נשאי אלל  CYP2C19*2 .

יעד המטרה המרכזי של תפקוד טסיות (שנמדד ביחידות של יחידות תפקוד טסיות) בשתי תקופות הטיפול היה נמוך יותר לאחר הטיפול בפרסוגרל בהשוואה לקלופידוגרל (ערך ריבועים פחותים של 129.4 בהשוואה ל-201.7 , הפרש מובהק סטטיסטי עם p<0.01 ).

ההפרש הממוצע של ערך הריבועים הפחותים בין שתי קבוצות הטיפול היה 122.9 ו-47.5 לנשאים של האלל וללא נשאים בהתאמה.

שיעור ה-HTPR היה נמוך יותר בפרסוגרל בהשוואה לקלופידוגרל (7.5% לעומת 35.8% , עם מובהקות סטטיסטית של p<0.001) . בנשאי האלל השיעור היה 5.3% לעומת 47.4% ואצל לא נשאים 8.8% לעומת 29.4% .

מסקנת החוקרים היא שבמטופלים עם HTPR לאחר PCI , פרסוגרל אפקטיבי יותר בהשוואה למינון מוגבר של קלופידוגרל בהפחתת תפקוד טסיות, במיוחד בנשאי אלל  CYP2C19*2 . החוקרים מוסיפים שביצוע בדיקה גנטית עשויה לסייע רק במקרים בהם הצוות הרפואי שוקל טיפול תחזוקתי במינון גבוה של קלופידוגרל.  

J Am Coll Cardiol Intv, 2011; 4:403-410, doi:10.1016/j.jcin.2010.12.011