האם צריכת וויטמין E מפחיתה את הסיכון ל-ALS? (מתוך Am J Epidemiol)

נטילת תוספי וויטמין E במשך למעלה מחמש שנים, או הקפדה על דיאטה עתירה בוויטמין זה מלווה בסיכון מופחת ל-ALS (Amyotrophic Lateral Sclerosis), כך עולה מניתוח נתונים אודות למעלה ממיליון משתתפים בחמישה מחקרים פרוספקטיביים.

לדברי החוקרים, למרות שהתוצאות מעודדות ותומכות בהשערה לפיה צריכה ממושכת של וויטמין E מפחיתה את הסיכון ל-ALS, מוקדם מדי לערוך שינויים בהמלצות להקצאה יומית של וויטמין E.

הסקירה כללה נתונים מחמישה מחקרי עוקבה, כולל מחקר NHS (Nurses’ Health Study), HPFS (Health Professionals Follow-up Study), CPS II Nutrition (Cancer Prevention Study II Nutrition), MEC (Multiethnic Cohort Study) ו-NIH-AARP (National Institute of Health-AARP Diet and Health Study).

כל המחקרים הללו נכללו מאחר שכל אחד מהם כלל מספר קטן של מקרים להגדרה דפיניטיבית של הקשר הנצפה. החוקרים נעזרו בשאלונים להערכת הרגלי התזונה.

ממשתתפים שדיווחו על אבחנת ALS ביקשו החוקרים רשות לשחרור הרשומות הרפואיות הרלבנטיות. הנוירולוג המטפל התבקש לאשר את האבחנה של ALS, כאשר האבחנה אושרה גם ע”י נוירולוג נוסף.

מבן 1,055,546 משתתפים (545,377 גברים), 805 פיתחו ALS במהלך תקופת המעקב, שנעה בין 10 ל-18 שנים.

בסה”כ, לא נמצא קשר בין נטילת תוספי וויטמין E ובין ALS; בקרב משתתפים שצרכו לפחות 400 IU ביום, יחס הסיכון המתוקן היה 1.18 (p=0.35), בהשוואה לאלו שלא צרכו כמות זו.

עם זאת, במדגמים עם מידע אודות משך נטילת תוספי וויטמין E (231 מקרים נכללו במחקרי NHS, HPFS ו-MEC), שיעורי ALS היו נמוכים יותר כתלות במספר השנים שנטלו תוספים (p=0.01 ).

באשר לצריכה תזונתית של וויטמין E, יחס הסיכון המתוקן בהשוואת הרבעון העליון והתחתון היה 0.79; קשר מנה-תגובה שלילי תועד בנשים (P=0.002) אך לא בגברים (p=0.71).

מזונות עתירים בוויטמין E כוללים שמנים, אגוזים, תרד ואבוקדו. ממוצע RDA הנוכחי של וויטמין E הוא 15 מ”ג ביום בגברים ונשים ו-19 מ”ג ביום בנשים מניקות.

החוקרים מסבירים כי נראה שאין תופעות לוואי עם נטילת כמות עודפת של וויטמין E, למרות שמחקרי רעילות לא היו ארוכי טווח. אחת החששות הייתה כי וויטמין E ישפיע על מנגנוני הקרישה, ולכן חלק מהמטופלים יהיו בסיכון מוגבר לדימום.

מהמחקר אין עדות להשפעה של עישון, מין או צריכת וויטמין E על התוצאות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ייתכן ולוויטמין E השפעה מגנה הדורשת התייחסות נוספת. בשלב זה, הם מדגישים כי הממצאים אינם חד-משמעיים ואין מקום להמליץ על נטילת תוספי וויטמין E למניעת ALS בלבד.

Am J Epidemiol. 2011;173:595-602

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן