גנטיקה

האם הוספת ביספוספונטים לטיפול בדיסטרופית שריר על שם דושן עשויה להאריך את תוחלת החיים? (מתוך Pediatrics)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר רטרוספקטיבי חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Pediatrics עולה כי הוספת ביספוספונט לטיפול הסטרואידלי ככל הנראה מאריכה את תוחלת החיים בבנים הסובלים מדיסטרופית שריר ע”ש דושן (Duchenne Muscular Dystrophy, DMD) בכעשר שנים, ובמקרים מסוימים אף בלמעלה מכך.

לדברי החוקרים, תקוותם הינה כי גישה טיפולית זו אכן תאריך חיים עד אשר יימצא טיפול דפיניטיבי יותר, כגון התערבות גנטית.

במחקר נכללו 44 בנים זכרים אשר נולדו בין השנים 1977 ו-2006 אשר גילם החציוני בעת האבחנה של DMD היה 5 שנים. כל החולים נחשפו לטיפול ממושך בסטרואידים למשך שנה אחת לכל הפחות, כאשר טיפול זה הוחל בגיל חציוני של 7 שנים.

החוקרים מסבירים כי טיפול בביספוספונטים מותחל על פי רוב באם ישנה עדות לאוסטיאופתיה מתקדמת. במקרה זה, טיפול ב-Pamidronate בלבד, Pamidronate אשר בהמשך הוחלף ב-Alendronate, Alendronate בלבד או לחילופין Clodronate הותחל ב-16 חולים (36%) בין השנים 1997 ו-2007, בגיל חציוני של 12.5 שנים או בפרק זמן חציוני של כ-9.5 שנים לאחר האבחנה.

טיפול תוך-ורידי זה הופסק לפני שנת 2009 בשישה חולים אשר טופלו למשך פרק זמן חציוני של שש שנים, וזאת לאחר שהודגם כי צפיפות העצם של המטופלים הפכה יציבה, מאחר והגישה הורידית נעשתה קשה, או מסיבות אחרות שלא ידועות.

החוקרים מצאו כי כ-60% מהחולים אשר טופלו בביספוספונטים היו עדיין בחיים בגיל 24 שנים, בעוד ש-60% מהחולים שלא טופלו בביספוספונטים נותרו בחיים בגיל 16 שנים. בנוסף, נמצא כי אלו שטופלו בביספוספונטים הגיעו לכדי צורך בכסא גלגלים בגיל מאוחר יותר (גיל חציוני של 11.5 שנים לעומת 10 שנים באלו שלא קיבלו טיפול זה).

בנוסף, החוקרים טוענים כי עלה בידם להדגים תגובה של משך הטיפול. לדבריהם, מבין שמונת החולים אשר טופלו בביספוספונטים למשך 6.5 שנים לפחות, רק אחד מת בגיל 19 שנים, בעוד שיתר החולים, שהיו בגיל 18, 21, 22, 24, 26 ו-28, נותרו בחיים בעת איסוף הנתונים. לדבריהם, אמנם מדובר בקבוצה קטנה בלבד של חולים שטופלו למשך למעלה מ-6.5 שנים, אולם תוצאותיהם מרשימות.

החוקרים מציינים כי המנגנון העומד בבסיס קשר זה עדיין אינו ברור, אולם הם מזכירים כי תכשירים אלו משפיעים על המטבוליזם של סידן, מגבירים את ויאביליות תאי השריר ועשויים להיות בעלי השפעה סינרגיסטית כאשר ניתנים במקביל לסטרואידים. בנוסף, ביספוספונטים הוכחו כמועילים בטיפול בחלק מחולי סרטן, כך שלטענת החוקרים יתכן ויש להם השפעה נרחבת יותר מעבר לשיפור בריאות העצם.

על אף שתוצאות המחקר מרשימות, מזהירים החוקרים כי מוקדם מכדי להסיק כי יש לרשום טיפול בביספוספונטים לכל הבנים הסובלים מ-DMD. בטרם ניתן יהיה להמליץ על כך, יהיה צורך בהמשך המחקר בתחום. הם מביעים את תקוותם כי מדענים ייבחנו כעת את ההשפעות התאיות של ביספוספונטים במודלים של בעלי חיים. לדבריהם, יש לנקוט במידה של זהירות בעת פירוש התוצאות, מאחר והמדובר במחקר רטרוספקטיבי בלבד.

עם זאת, החוקרים מסבירים כי לאור תוצאות מחקרם זה הם יטו יותר לשקול טיפול בביספוספונטים בנסיבות המתאימות. כך למשל, באם ישנה התוויה כלשהי למתן טיפול זה בשל פגיעה בבריאות העצם, יתכן וייבחרו בטיפול בביספוספונטים ביתר קלות, הם טוענים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי בהיעדר התוויה שכזו, אין עדיין די מידע בכדי שניתן יהיה להמליץ על התחלה גורפת ומוקדמת של טיפול זה.

החוקרים מציינים כי על אף שככלל ביספוספונטים נסבלים היטב וכי הם עצמם טרם נתקבלו בתופעות לוואי רציניות של הטיפול בניסיונם הקליני, הרי שתכשירים אלו נקשרו עם סיכון מוגבר להתפתחות אוסטיאונקרוזיס של עצם הלסת.

דיסטרופית שריר ע”ש דושן (DMD) פוגעת בכ-1 מכל 3,500 בנים זכרים ומאופיינת בחולשת שרירים פרוגרסיבית. החוקרים מזכירים כי תוחלת החיים הצפויה לבנים אלו הלכה ועלתה בעקבות השימוש בסטרואידים המשפרים את הכוח השרירי ומאטים את התקדמות החולשה, וכן בעקבות השימוש בהנשמה מלאכותית- וכעת גם הוספת הטיפול בביספוספונטים.

עם זאת, מומחה בתחום אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים, טוען כי הוא מוצא מספר נקודות בעייתיות במחקר הנוכחי. כך למשל, הוא מזכיר כי המדובר במחקר רטרוספקטיבי, כך שקשה לקבוע אם שתי קבוצות המחקר אכן היו ברות השוואה.

לדברי המומחה, הוא עצמו הופתע לא מהתוצאות המרשימות של אלו מהחולים שטופלו בביספוספונטים, כי אם מהתוצאות האומללות של אלו שלא קיבלו טיפול זה. הוא מצטט מחקר קודם אשר הראה כי שיעור השרידות בבנים עם DMD עלה לכ-19 שנים, בעוד שבמחקר הנוכחי 40% מהחולים בקבוצה שטופלה בסטרואידים בלבד מתו עד גיל 16 שנים, וכי כולם מתו עד גיל 22 שנים. הוא טוען כי התוצאות שנצפו בקרב החולים שטופלו גם בביספוספונטים מתאימות לשיעור השרידות לו ניתן היה לצפות בעקבות שימוש בסטרואידים.

בנוסף, מזכיר המומחה כי כל החולים שנכללו במחקר זה למעט חולה אחד לא נזקקו להנשמה מלאכותית, אולם לא ברור אם הגדרה זו כללה גם הנשמה שאינה פולשנית. כך או כך, היעדר השימוש בהנשמה מלאכותית עשוי לטענתו להסביר במידת מה את התוצאות שנצפו. באם אכן לא נעשה שימוש בהנשמה מלאכותית פולשנית או שאינה פולשנית (למעט במקרה בודד), הרי שיתכן וזה מסביר את התוצאות הגרועות שנצפו בקרב החולים בקבוצת הטיפול בסטרואידים, הוא מציע.

החוקרים מוסיפים כי תקוותם של מומחים רבים בתחום נעוצה באפשרות של טיפול גנטי תחליפי. לדבריהם, ישנה תקווה לפיה הדבר יהפוך למציאות בעשור הקרוב, ולפיכך הם עצמם רואים את תפקידם ככזה הדואג כי חולים אלו יהיה בחיים ובמצב בריאותי טוב כאשר טיפול עתידי זה יעשה ממשי.

למעשה, בימים אלו מתקיים מחקר הבוחן אסטרטגיה טיפולית גנטית שכזו. המדובר במחקר מבוקר בשלב 3, עם הקצאה אקראית של המטופלים והשוואת הטיפול הנבחן לתרופת דמה, ובו מבקשים החוקרים לבחון את היעילות של תכשיר ניסיוני, המכונה בשלב זה GSK2402968 (או GSK968), בבנים ניידים עם DMD אשר להם מוטציה בגן הדיסטרופין בה הגורמת ל-skip באקסון 51 של הגן, ומופיעה בכ-13% מהבנים הסובלים ממחלה זו.

תכשיר ה-GSK968 הינו אוליגונוקלאוטיד הכולל exon skipping של אקסון 51 ואשר לו סטטוס של Orphan drug בשלב זה באיחוד האירופי ובארצות הברית. התכשיר הניסיוני מפותח בעקבות שיתוף פעולה של החברות GlaxoSmithKline ו-Prosena, על פי הצהרה לעיתונות אשר פורסמה החודש. המחקר, המיועד להימשך 48 שבועות, ובו יכללו 180 חולים בגילאי 5 שנים ומעלה מעד 18 מדינות שונות, מתוכנן לבחון את בטיחות התרופה ואת יעילותה ביחס לתפקוד השריר, כפי שמוערך באמצעות מבחן הליכה בן שש דקות.

Pediatrics 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה