מחלת פרקינסון מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לסכיזופרניה

מקור: PLoS One

במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי סכיזופרניה מלווה בסיכון גבוה פי שלושה למחלת פרקינסון, כאשר הסיכון משתנה בהתאם לסוג התרופות האנטי-פסיכוטיות.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על רשומות רפואיות של למעלה מ-42,500 מבוגרים עם סכיזופרניה (גיל ממוצע של 66 שנים, 61% נשים) ממאגר National Health Insurance Service Database of South Korea בין 2010 עד 2021. לחולים אלו התאימו ביחס 1:2 סך כולל של 85,041 ביקורות ללא סכיזופרניה על-פי מדד Charlson Comorbidity Index, גיל, מין ושנת אינדקס.

התוצא העיקרי היה היארעות מחלת פרקינסון, אשר הוגדרה כאבחנה חדשה לפחות שנה לאחר האבחנה הראשונית של סכיזופרניה, עם לפחות אבחנה אחת באשפוז או שתי אבחנות אמבולטוריות בתקופה של שנה אחת.  החוקרים בחנו גם את הקשר בין שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות נפוצות בעת אבחנת סכיזופרניה ובין התפתחות מחלת פרקינסון מאוחר יותר.

מהנתונים עולה כי בחולים עם סכיזופרניה תועד סיכון מוגבר משמעותית למחלת פרקינסון, בהשוואה לביקורות תואמות (יחס סיכון מתוקן של 3.20, p<0.001).

השימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות נקשר בקשר מובהק סטטיסטית עם התפתחות מחלת פרקינסון (יחס סיכון מתוקן של 1.08, p=0.0045). מבין התרופות האנטי-פסיכוטיות, השימוש ב-Risperidone לווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון, בהשוואה לאי קבלת טיפול זה (יחס סיכון מתוקן של 1.20, p<0.001), בעוד שהשימוש ב-Quetiapine לווה בסיכון מופחת בהשוואה לאי קבלת הטיפול התרופתי (יחס סיכון מתוקן של 0.95, p=0.0317).

בקרב מטופלים שקיבלו כל טיפול אנטי-פסיכוטי, מחלות רקע שנקשרו בקשר ההדוק ביותר עם סיכון מוגבר למחלת פרקינסון כללו הפרעות סומטופורמיות, על-רקע דחק ונוירוטיות (יחס סיכון של 1.380, p<0.001) והפרעת פסיכיאטריות והתנהגותיות משנית לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים (יחס סיכון של 1.258, p<0.001).

לאחר עשר שנים, שיעורי הישרדות ללא מחלת פרקינסון של חולים עם סכיזופרניה היו נמוכים יותר משמעותית, בהשוואה לביקורות (p<0.0001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את הסיכון המוגבר למחלת פרקינסון בחולים עם סכיזופרניה, עם דגש על צורך בניטור הדוק אחר חולים אלו. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Risperidone ו-Quetiapine, על התפתחות מחלת פרקינסון.

PLoS One, May 4, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן