שינה אופטימאלית עשויה להפחית את הסיכון לדמנציה בחולים עם אפילפסיה מוקדית

מקור: Neurology

משך שינה אופטימאלי של 6-8 שעות מלווה בתפקוד ניהולי טוב יותר במבוגרים עם אפילפסיה מוקדית, בעוד שמשך שינה קצר יותר מלווה בסיכון גבוה פי חמישה לדמנציה בהשוואה לנבדקים בריאים עם שינה אופטימאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology.

החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר UK Biobank אודות למעלה מ-482,000 מטופלים בגילאי 38-72 שנים (גיל ממוצע של 58 שנים, 54% נשים) ללא דמנציה בתחילת הדרך, אשר השלימו הערכה קוגניטיבית ופיזיולוגית בין 2006 ו-2010, עם המשך מעקב עד 2021. תת-מדגם של למעלה מ-42,300 משתתפים השלימו גם בדיקת MRI של המוח בין 2014 עד 2020.

המשתתפים סווגו כחולים עם אפילפסיה מוקדית (3,788 חולים), חולים עם אירוע מוחי (6,372 חולים) וביקורות בריאות. הערכה קוגניטיבית מבוססת-מחשב הושלמה בתחילת המחקר ושוב בביקורי הדמיה. כל המשתתפים השלימו הערכה של מאפייני השינה, כולל משך, דום נשימה חסימתי בשינה, אינסומניה, תנומות. משך שינה של 6-8 שעות הוגדר כאופטימאלי, בעוד שמשכי שינה אחרים הוגדרו כלקויים.

התוצאים כללו את הסיכון לדמנציה מכל-סוג ומחלת אלצהיימר, השוואת מדדי תפקוד ניהולי ונפח כולל של ההיפוקמפוס ושל החומר האפור.

בחולים עם אפילפסיה מוקדית ומשך שינה לקוי תועד סיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכון של 5.15, p<0.001) לעומת ביקורות בריאות עם משך שינה אופטימאלי, בעוד שבאלו עם אפילפסיה מוקדית ומשך שינה אופטימאלי תועד סיכון מופחת לדמנציה (יחס סיכון של 2.6, p<0.001).

בקרב חולים עם אירוע מוחי תועד סיכון גבוה יותר לדמנציה באלו עם משך שינה תת-אופטימאלי לעומת משך שינה אופטימאלי (יחס סיכון של 3.5, p<0.001), כמו גם בביקורות בריאות (יחס סיכון של 1.4, p<0.001).

משך שינה אופטימאלי הדגים את ההשפעה המגנה הבולטת ביותר על תפקוד ניהולי בחולים עם אפילפסיה מוקדית, בהשוואה לביקורות בריאות (p<0.009), אך לא כך היה באלו עם אירוע מוחי לעומת ביקורות.

אפילפסיה חמורה יותר לוותה בתפקוד ניהולי גרוע יותר (p<0.03), כאשר משך שינה אופטימאלי עמד בבסיס הקשר הנ”ל. אפילפסיה מוקדית ומשך שינה לקוי נקשרו שניהם עם נפח ירוד של ההיפוקמפוס ושל החומר האפור.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בהעדר טיפול להפחתת ליקוי קוגניטיבי והסיכון לדמנציה בחולים עם אפילפסיה, ישנה חשיבות רבה לצעדים העשויים לסייע בהקפדה על משך שינה אופטימאלי.

Neurology, April 22, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן