בקרב נשים עם היפרפלזיה של רירית הרחם או פתולוגיה שפירה של הרחם, הוספת תרופות ממשפחת GLP1-RA (או Glucagon-Like Peptide 1 Receptor Agonist) לפרוגסטין לווה בסיכון נמוך בשני-שליש לסרטן רירית רחם, בהשוואה לפרוגסטין בלבד או פרוגסטין עם מטפורמין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פרוגסטין מהווים את הטיפול הסטנדרטי בהיפרפלזיה של רירית הרחם ודימום פתולוגי חריג, כאשר מחקרים הראו כי משלב GLP-1 RA עם פרוגסטין מפחית משמעותית ויאביליות תאי גידולים חיוביים לקולטן לפרוגסטרון. עם זאת, ישנן עדויות מוגבלות באשר לתוצאות משלב זה לעומת פרוגסטין בלבד או משלב עם טיפולים מטבוליים אחרים כנגד הסיכון לסרטן רירית רחם בנשים עם נגעים טרום-ממאירים או שפירים ברחם.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר TriNetX Global Collaborative Network אודות 444,820 נשים (גיל ממוצע של 35.5 שנים) עם היפרפלזיה של רירית הרחם או פתולוגיה שפירה של הרחם, שקיבלו פרוגסטין בין מאי 2005 ועד דצמבר 2022; חלק מהנשים קיבלו GLP-1 RA ו/או מטפורמין, בנוסף לפרוגסטין.
בסיכומו של דבר, 18,414 נשים קיבלו GLP-1 RA עם פרוגסטין ו-426,406 נשים קיבלו פרוגסטין בלבד; לאחר התאמה ביחס 1:1, נכללו 15,747 זוגות תואמים. ניתוח נוסף כלל נשים שקיבלו פרוגסטין עם מטפורמין או טיפול משולש עם פרוגסטין, GLP-1 RA ומטפורמין.
התוצא העיקרי היה היארעות סרטן רירית רחם ותוצא משני היה היארעות כריתת רחם.
לאחר התאמה, סרטן רירית רחם תועד ב-84 מבין 15,634 נשים (0.5%) שטופלו במשלב GLP-1 RA עם פרוגסטין לעומת 284 מבין 15,747 נשים (1.8%) תחת פרוגסטין בלבד. הטיפול המשולב לווה בסיכון נמוך ב-66% לסרטן רירית רחם (יחס סיכון של 0.34).
הקשר המגן נותר על כנו בניתוחים שונים לפי תתי-קבוצות, כולל בחלוקה לפי אופן מתן פרוגסטין (התקן תוך רחמי משחרר Levonorgestrel: יחס סיכון של 0.40; פרוגסטין פומי: יחס סיכון של 0.35), סיכון בסיסי (היפרפלזיה של רירית רחם: יחס סיכון של 0.49; פתולוגיה שפירה: יחס סיכון של 0.34), מד מסת גוף (30 ומעלה: יחס סיכון של 0.27; מתחת ל-30: יחס סיכון של 0.28) וגיל (51 שנים ומעלה: יחס סיכון של 0.55; מתחת ל-51: יחס סיכון של 0.43).
שילוב GLP-1 RA עם פרוגסטין לווה עוד בסיכון מופחת לסרטן רירית רחם, בהשוואה לפרוגסטין עם מטפורמין (יחס סיכון של 0.30). בדומה, טיפול משולש לווה בסיכון מופחת לעומת טיפול כפול עם פרוגסטין ומטפורמין (יחס סיכון של 0.37) או עם פרוגסטין בלבד (יחס סיכון של 0.44).
שיעורי כריתת רחם היו נמוכים יותר עם משלב GLP-1 RA עם פרוגסטין הן לאחר שנתיים (יחס סיכון של 0.47) והן לאחר חמש שנים (יחס סיכון של 0.59).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי הוספת GLP-1 RA לפרוגסטין מלווה בסיכון מופחת לסרטן רירית רחם. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לאשר את הממצאים ולבחון את המינון וגישת הטיפול הטובה ביותר.
JAMA Netw Open, Feb 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!