במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תרומבוליזה תוך-ורידי משמשת לעיתים רחוקות לטיפול במקרים של אירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם אבחנה של מויה-מויה והעדויות תומכות בבטיחות ויעילות התערבות זו במקרים נבחרים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מויה מויה הינה מחלה צרברווסקולארית נדירה והינה גורם סיכון מוכר היטב לאירוע מוחי איסכמי חד. בעוד שתרומבוליזה תוך-ורידית מהווה טיפול מבוסס כנגד אירוע מוחי איסכמי חד, היעילות והבטיחות של התערבות זו בחולים עם מויה-מויה לא נבחנו היטב.
המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי מבוסס על נתונים ממאגר Nationwide Readmissions Database in the United States לשנים 2016-2021, כאשר החוקרים התמקדו בחולים עם מויה מויה ואירוע מוחי איסכמי חד. חולים שעברו ניתוח מעקף הוצאו מהמחקר. במסגרת המחקר החוקרים התאימו בין חולים לאחר טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית ובין חולים דומים שטופלו שמרנית.
תוצא היעילות העיקרי היה שחרור הביתה לטיפול עצמי ותוצאי הבטיחות כללו דימום תוך-גולגולתי ותמותה באשפוז.
מבין 3,050 חולים עם אבחנה של מחלת מויה-מויה ואירוע מוחי איסכמי חד, 214 חולים (7.0%) טופלו בתרומבוליזה תוך-ורידית.
לאחר התאמה בין החולים, בחולים לאחר תרומבוליזה תוך-ורידית תועדו שיעורים גבוהים יותר של שחרור מבית החולים לביתם, בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרומבוליזה תוך-ורידית (53.6% לעומת 45.1%, בהתאמה; p=0.045).
לא תועדו הבדלים בין קבוצת טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי ובין קבוצת הביקורת בשיעורי דימום תוך-גולגולתי (7.1% לעומת 10.9%, p=0.58), או בשיעורי תמותה באשפוז (3.8% לעומת 5.3%, p=0.93).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות ויעילות תרומבוליזה תוך-ורידית לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה. עם זאת, דרושים מחקרים פרוספקטיביים לאישור ממצאים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!