יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תרומבוליזה תוך-ורידי משמשת לעיתים רחוקות לטיפול במקרים של אירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם אבחנה של מויה-מויה והעדויות תומכות בבטיחות ויעילות התערבות זו במקרים נבחרים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מויה מויה הינה מחלה צרברווסקולארית נדירה והינה גורם סיכון מוכר היטב לאירוע מוחי איסכמי חד. בעוד שתרומבוליזה תוך-ורידית מהווה טיפול מבוסס כנגד אירוע מוחי איסכמי חד, היעילות והבטיחות של התערבות זו בחולים עם מויה-מויה לא נבחנו היטב.

המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי מבוסס על נתונים ממאגר Nationwide Readmissions Database in the United States לשנים 2016-2021, כאשר החוקרים התמקדו בחולים עם מויה מויה ואירוע מוחי איסכמי חד. חולים שעברו ניתוח מעקף הוצאו מהמחקר. במסגרת המחקר החוקרים התאימו בין חולים לאחר טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית ובין חולים דומים שטופלו שמרנית.

תוצא היעילות העיקרי היה שחרור הביתה לטיפול עצמי ותוצאי הבטיחות כללו דימום תוך-גולגולתי ותמותה באשפוז.

מבין 3,050 חולים עם אבחנה של מחלת מויה-מויה ואירוע מוחי איסכמי חד, 214 חולים (7.0%) טופלו בתרומבוליזה תוך-ורידית.

לאחר התאמה בין החולים, בחולים לאחר תרומבוליזה תוך-ורידית תועדו שיעורים גבוהים יותר של שחרור מבית החולים לביתם, בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרומבוליזה תוך-ורידית (53.6% לעומת 45.1%, בהתאמה; p=0.045).

לא תועדו הבדלים בין קבוצת טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי ובין קבוצת הביקורת בשיעורי דימום תוך-גולגולתי (7.1% לעומת 10.9%, p=0.58), או בשיעורי תמותה באשפוז (3.8% לעומת 5.3%, p=0.93).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות ויעילות תרומבוליזה תוך-ורידית לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה. עם זאת, דרושים מחקרים פרוספקטיביים לאישור ממצאים אלו.

Neurology, Feb 11, 2025

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן