מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Gastroenterology עולה כי טיפול מונותרפי ב- Rifaximin הפחית את שיעורי ההישנות ועשוי לשפר את ההישרדות לעומת Lactulose בחולים עם שחמת כבד והיסטוריה של אנצפלופתיה כבדית גלויה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול מונותרפי ב-Lactulose מומלץ כמניעה שניונית לאחר אירוע ראשון של אנצפלופתיה כבדית גלויה. הטיפול ב- Rifaximinמומלץ כתוספת טיפול במקרה של אירועים נוספים.
החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של שני מחקרים אקראיים והשוו את היעילות והבטיחות של Lactulose ו- Rifaximin ב-270 חולים (גיל ממוצע של כ-75 שנים, 60% גברים) עם שחמת כבד והיסטוריה של אנצפלופתיה כבדית גלויה. החולים טופלו ב- Rifaximin במינון 550 מ”ג פעמיים ביום (125 חולים) או ב-Lactulose, עם התאמת מינון להשגת 2-3 יציאות רכות ביום, או פלסבו (145 חולים). התוצא העיקרי היה משך זמן עד להישנות אנצפלופתיה כבדית גלויה.
מהנתונים עולה כי היארעות אנצפלופתיה כבדית גלויה במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול הייתה נמוכה יותר משמעותית בחולים שטופלו ב- Rifaximin (23.2% לעומת 49%, p<0.0001), עם סיכון נמוך ב-60% להיארעות אנצפלופתיה כבדית תחת טיפול ומספר נדרש לטיפול של ארבעה חולים לעומת טיפול מונותרפי ב-Lactulose.
החוקרים מדווחים על מרווח זמן קצר יותר משמעותית עד להיארעות אנצפלופתיה כבדית עם Rifaximin (יחס סיכון של 0.4, רווח בר-סמך 95% של 0.26-0.62).
שיעורי התמותה עמדו על 1.6% לעומת 4.8% (p<0.001), עם מספר נדרש לטיפול של 19 חולים (יחס סיכון של 0.0048, רווח בר-סמך 95% של 0.01-0.29). לאורך עד 16 ימים לאחר הטיפול, 1.6% ו-6.9% מהחולים הלכו לעולמם, מהם שניים עם שחמת כבד בסיווג Child Pugh A, תשעה עם מחלה בשלב Child Pugh B וחולה אחד עם מחלה בשלב Child Pugh C בתחילת המחקר. הישנות אנצפלופתיה כבדית הובילה להפסקת ההשתתפות במחקר ב-36% מהמטופלים ב- Rifaximin לעומת 62.1% מאלו בזרוע הטיפול ב-Lactulose.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול ב- Rifaximin לווה בשיעור נמוך יותר משמעותית של הישנות אנצפלופתיה כבדית גלויה לעומת טיפול ב-Lactulose בחולים עם היסטוריה של אנצפלופתיה כבדית. הטיפול ב- Rifaximin עשוי להיות מלווה בשיפור הישרדותי ונסבל היטב.
מתוך כנס ה-ACG
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!