שכיחות גבוהה של מחלת גידים בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של היד (Rheumatology)

בדיקות אולטרה-סאונד הדגימו מעורבות גידים בקרוב ל-70% מהחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים, ללא השפעה משמעותית על כאב או תפקוד היד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכת העת Rheumatology. נזק לגידים היה נפוץ יותר בגידים מכופפים, בעוד שדלקת גידים הייתה נפוצה יותר בגידים מיישרים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק לגידים מלווה בשיעור גבוה של נזק הדמייתי בחולים עם דלקת מפרקים שגרתי והינו ממצא אופייני בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית; עם זאת, אין נתונים אודות מעורבות גידים בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים. כעת הם ביקשו לבחון את מעורבות הגידים, ההשפעה על כאב ותפקוד היד והקשר עם מאפיינים הדמייתיים בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים.

מחקר החתך כלל 86 חולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים (גיל ממוצע של 65.9 שנים, 87.2% נשים) ו-23 ביקורות תואמות בגיל ומין ללא היסטוריה של הגדלה גרמית וכאב ידיים במרכז שלישוני בווינה. בדיקה קלינית ובדיקות אולטרה-סאונד שימשו להערכת גידים מיישרים ומכופפים של הידיים.

המשתתפים השלימו את שאלון M-SACRAH (או Modified Score for the Assessment and Quantification of Chronic Rheumatoid Affections of the Hands) ומבחן הרמה ע”ש מוברג להערכת כאב, נוקשות ותפקוד היד.

בדיקת אולטרה-סאונד זיהתה מעורבות גידים בשיעור גבוה של חולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים לעומת ביקורות (69.8% לעומת 8.7%, P<0.01). בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים, נזק לגידים המכופפים היה נפוץ יותר מנזק לגידים מיישרים (2.1% לעומת 0.9%, P=0.03), בעוד שדלקת גידים הייתה נפוצה יותר בגידים מיישרים לעומת מכופפים (8.0% לעומת 0.6%, P<0.001).

לא תועד קשר מובהק סטטיסטית בין מעורבות גידים ובין תפקוד היד או דיווח עצמי על כאב. הרגישות והסגוליות של הערכה קלינית בזיהוי מעורבות גידים עמדו על 14.5% ו-83.8%, בהתאמה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הידיים יש לקחת בחשבון את השכיחות הגבוהה של מעורבות גידים. במקרה של חשד קליני, מומלץ להשלים בדיקת אולטרה-סאונד ולהתאים את הטיפול לסוג הנזק המזוהה.

Rheumatology, Aug 7, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן