דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine.
החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. הם חילקו באקראי 10 מתנדבים בריאים לארבעה ימים במהלכם הקפידו על אחת משלוש הדיאטות: דיאטה עתירת סיבים עם מזון שלם, דוגמת אפונה וגזר; דיאטה עתירת סיבים עם מאכלים מרוסקים או מעורבבים; או דיאטה דלת-סיבים עם מזון מעובד. לאחר מכן, המתנדבים חולקו לשתי הדיאטות האחרות, בסדר אקראי, עם תקופת הפוגה בת לפחות שבוע בין הרכב דיאטה אחד לשני, במהלכה שבו להרגלי התזונה הרגילה.
במסגרת המחקר התבססו החוקרים על צינוריות מהאף לעי לדגימת מזון מעוכל מהאילאום הסופי בבוקר בצום וכל 60 דקות למשך 480 דקות לאחר-ארוחה בימים 3 ו-4 ואישרו את הממצאים באמצעות אורגנואידים באילאום. המשתתפים דיווחו על תחושת רעב לאחר-ארוחה באמצעות מדד VAS.
שתי הדיאטות עתירות-סיבים הביאו לעליה בשחרור PYY, אך לא בשחרור GLP-1, בהשוואה לדיאטה דלת-סיבים במהלך 0-240 דקות לאחר-ארוחה, כאשר המזון היה בעיקר במעי הדק.
לאחר 120 דקות, שתי הדיאטות עתירות הסיבים הביאו לעליה ב-PYY לעומת דיאטה דלת-סיבים, ממצא שעמד בניגוד להשערת החוקרים כי מזון שלם יעודד הפרשת PYY בהיקף גדול יותר ממזון מפורק. בנוסף, המשתתפים דיווחו על תחושת רעב פחותה לאחר 120 דקות עם דיאטות עתירות-סיבים לעומת דיאטה דלת-סיבים.
דיאטות עתירות-סיבים גם הביא לעליית סטכיוז באילאום, ודיאטה עתירת סיבים עם מזון מפורק לוותה בעליה בחומצות אמינו מסוימות באילאום. חשיפה של אורגנואידים באילאום לנוזל אילאום או תערובת חומצות אמינו וסטכיוז עודדה ביטוי PYY בדומה לביטוי PYY בדם, ממצאים אשר אישרו את החשיבות של מטבוליטים באילאום בשחרור PYY.
החוקרים מסכמים וכותבים כי דיאטות עתירות-סיבים, ללא תלות במבנה המזון, מביאות לעליה בשחרור PYY דרך שינויים בפרופיל המטבולי באילאום. מולקולות באילאום משחקות תפקיד חשוב בשחרור PYY, ממצאים העשויים לסייע בתכנון דפוסי תזונה לעודד תחושת שובע.
Science Translational Medicine, July 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!