האם אמצעי לימוד מכונה והדמיה מבנית עשויים לסייע בזיהוי אירוע פסיכוזה ראשון? (Schizophr Bull)

במאמר שפורסם בכתב העת Schizophrenia Bulletin מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, מהם עולה כי העדויות התומכות בבחינה מחדש של השימוש באמצעי לימוד מכונה והדמיה מבנית לזיהוי אירוע פסיכוזה ראשון וסבורים כי התוצאות המבטיחות המוקדמות היו אופטימיות יתר על המידה.

למרות עניין רב באמצעי לימוד מכונה והדמיה לזיהוי פסיכוזה בנבדקים שונים, המהימנות של הממצאים אינה ברורה לאור מגבלות מתודולוגיות שונות במאמרים רבים שפורסמו בספרות הרפואית. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון עד כמה השימוש באמצעי לימוד מכונה ונתוני בדיקות הדמיה עשויים לסייע בזיהוי אירוע פסיכוזה ראשון, תוך זהירות מתודולוגית במטרה להימנע מתוצאות אופטימיות יתר על המידה.

החוקרים בחנו גישות לימוד מכונה (Machine Learning) מסורתיות וכן גישה חדשה בשם למידה עמוקה (Deep Learning) באמצעות שלוש סדרות שונות: GMV (Gray Matter Volume), VBCT (Voxel-Based Cortical Thickness) ו-RVCT (Regional Volumes and Cortical Thickness). להערכת המהימנות של הממצאים הם חזרו על כל הניתוחים הסטטיסטיים בחמישה מדגמים, שכללו 956 משתתפים (514 חולים עם אירוע פסיכוזה ראשון ו-444 ביקורות).

מניתוח הנתונים עלה כי הדיוק של GMV נע בין 50-63%, הדיוק של VBCT נע בין 51-68% והדיוק של RVCT נע בין 50-70%. הדיוק הטוב ביותר הושג כאשר החוקרים בחנו את תוצאות מערכת למידה עמוקה עם מאפייני RVCT (70%); עם זאת, התוקף של המודלים הללו באתרים אחרים היה נמוך.

ממצאי המחקר מציעים כי יש לנקוט משנה זהירות בהערכת המתודולוגיה של המחקרים בספרות הרפואית להערכת אמצעי לימוד מכונה והדמיה מבנית להערכת חולים עם אירוע פסיכוזה ראשון ולהימנע מאופטימיות-יתר, שכן נראה כי זיהוי חולים בשלבי פסיכוזה מוקדמים מאתגר יותר מכפי שסברו תחילה.

Schizophr Bull. 2020;46(1):17-26

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן