מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Psychiatry עולה כי בנבדקים עם התנהגות אנטי-סוציאלית לאורך חייהם ניתן לזהות בבדיקות הדמיה של המוח עדות לקורטקס דק יותר עם פני שטח קטנים יותר באזורים מרכזיים במוח, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של התנהגות אנטי-סוציאלית.
מדגם המחקר כלל 672 משתתפים ממחקר Dunedin Multidisciplinary Health and Development Study. על-בסיס דיווחי הורים, מטפלים ומורים, כמו גם דיווחים עצמיים על הפרעות התנהגות בגילאי 7-26 שנים, החוקרים זיהו 80 משתתפים (12%) עם התנהגות אנטי-סוציאלית ממושכת לאורך חייהם, 151 משתתפים (23%) עם התנהגות אנטי-סוציאלית רק בגיל ההתבגרות ו-441 משתתפים (66%) עם התנהגות אנטי-סוציאלית קלה (קבוצת ביקורת, המשתתפים לא הציגו דפוס התנהגות אנטי-סוציאלית ממושך).
מבדיקות MRI של המוח שהושלמו בגיל 45 שנים עלה כי בקרב אלו עם התנהגות אנטי-סוציאלית ממושכת, ממוצע פני השטח היה קטן יותר ועובי הקורטקס הממוצע היה קטן יותר, בהשוואה לאלו בקבוצת הביקורת.
בקבוצת המשתתפים עם התנהגות אנטי-סוציאלית ממושכת לאורך חייהם, פני השטח ירדו ב-282 מ-360 אזורים אנטומיים מוגדרים במוח, והקורטקס היה דק יותר ב-11 מבין 360 אזורים טמפוראליים ופרונטאליים (אזורים הקשורים בתפקוד ניהולי, בקרת רגשות ומוטיבציה), בהשוואה לקבוצת הביקורת.
לא זוהו הבדלים נרחבים במבנה המוח באלו עם התנהגות אנטי-סוציאלית רק במהלך גיל ההתבגרות. התנהגות זו נבעה ככל הנראה מהניסיון שלהם לנווט חברתית לאורך השנים.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכים ברעיון לפיו בחלק קטן מאלו עם התנהגות אנטי-סוציאלית ממושכת, ייתכנו הבדלים במבנה המוח המקשים עליהם לפתח כישורים חברתיים המונעים התפתחות התנהגות אנטי-סוציאלית.
Lancet Psychiatry. Published online February 17, 2020.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!