מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר אשר פורסם בגיליון מאי 2010 של כתב העת Epilepsy עולה כי גירוי דו-צדדי של הגרעינים הקדמיים של התלמוס עשוי להפחית את תדירות ההתקפים במטופלים עם אפילפסיה רפרקטורית לטיפול תרופתי. אמנם מדובר במחקר מלפני כשנה, אנו מדווחים עליו כעת בשל העניין שעורר הנושא בכנס שהתקיים לאחרונה בנושא אפילפסיה.
במחקר אקראי, רב-מרכזי, כפול-סמיות זה השתתפו 100 מטופלים מבוגרים עם אפילפסיה רפרקטורית, המתבטאת בהתקפים מוקדיים, כולל הכללה משנית. מחצית מהם טופלו בגירוי דו-צדדי של הגרעינים הקדמיים של התלמוס (anterior nuclei of the thalamus ), ומחציתם לא קיבלו גירוי זה במהלך 3 חודשים של מחקר כפול סמיות. לאחר מכן כל המטופלים קיבלו גירוי באופן לא סמוי. הגירוי ניתן על ידי אלקטרודות מושתלות.
* לפני ההתערבות, התדירות הממוצעת של התקפים בחודש הייתה 19.5.
* בחודש השלישי להתערבות, הירידה בתדירות ההתקפים בקבוצת הגירוי הייתה 29% יותר מהירידה בתדירות בקבוצת הפלצבו (P=0.002 ). הירידה הממוצעת בתדירות ההתקפים בתקופת הסמיות הייתה 14.5% בקבוצת הביקורת, ו-40.4% בקבוצת ההתערבות.
* הגירוי הוריד באופן משמעותי את תדירות ההתקפים מסוג complex partial , וכן ההתקפים “הקשים ביותר”. לאחר שנתיים, הודגמה ירידה של 56% בממוצע בתדירות ההתקפים. סך של 54% מהמטופלים חוו ירידה של לפחות 50% בתדירות ההתקפים, ו-14 מטופלים דווחו העדר התקפים למשך לפחות 6 חודשים.
* סך של 5 ארועי מוות ארעו במהלך המחקר, אף לא אחד מהם כתוצאה מההשתלה או הגירוי. לא היו ארועים של דימום תסמיני או זיהום מוחי. שני מטופלים חוו התקף חריף חולף כתוצאה מגירוי. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בקוגניציה ובמצבי רוח, אך מטופלים מקבוצת הגירוי דווחו יותר על דכאון ובעיות זכרון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי גירוי דו-צדדי של הגרעינים הקדמיים של התלמוס מפחית את תדירות ההתקפים במטופלים עם אפילפסיה רפרקטורית. השפעה זו נמשכה למשך שנתיים של תקופת המחקר. שיעור הסיבוכים היה נמוך יחסית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!