מבוא
יתרונותיה הרבים של הפעילות הגופנית (פ”ג) הביאו לכך שנשים רבות עוסקות בה. בנושא הפריון דווקא, נמצא כי פ”ג מאומצת מהווה גורם מפריע בהשפעתה גם על הביוץ וגם בשלב הלוטאלי. מטרת מחקר זה היתה לבחון את השפעת פ”ג על תוצאות הפריה חוץ גופית (IVF).
שיטה
במחקר נכללו נתוניהן של 2,232 נשים שפנו לשלוש מרפאות פריון. כמות הפ”ג שבוצעה לפני תחילת הטיפולים הוערכה ע”י שאלון. סוגי הפעילות חולקו ל”הליכה”, “קרדיווסקולרית” (ריצה, אירובי, אופניים, חתירה, סקי), ו”אחר”. תוצאות המחזור הראשון של IVF כללו 5 אפשרויות: “לידת חי”, “כשלון מחזור” (=לא נלקחו ביציות), “כשלון הפריה” (=לא נוצרו עוברים), “כשלון השרשה”, או “הפלה”. קבוצת לידות החי שימשה כביקורת לשאר הקבוצות בנושא הפ”ג.
תוצאות
1,368 נשים דיווחו כי מבצעות פ”ג. סוג הפעילות הנפוץ היה הליכה (42%), והמשך הממוצע- 4.3 שעות שבועיות. הסיכוי ללידת חי לא הושפעה מביצוע פ”ג סדירה, אך הנשים הפעילות היו בעלות סיכון גבוה יותר ב- 30% לכשלון השרשה. לא נמצא הבדל בסיכון לשאר סוגי כשלונות IVF בין שתי הקבוצות.
בחלוקה של הנשים הפעילות לפי כמות פ”ג שבועית, נמצא כי לקבוצה אשר ביצעה מעל 4 שעות שבועיות במשך 1-9 השנים שקדמו למילוי השאלון- סיכויי לידת חי היו נמוכים ב- 40%, הסיכון להפלה או לכשלון השרשה היה כפול, והיסכון לכשלון מחדור היה פי 2.8 לעומת הנשים הבלתי-פעילות. לא נמצא הבדל שכזה בין קבוצות נשים אשר ביצוע פעילות למשך יותר שנים או פחות שעות שבועיות. רוב העלייה בסיכון לכשלון הטיפול היה בקבוצת הפעילות הקרדיווסקולרית, עם סיכון פי 5 לכשלון מחזור לעומת הנשים הנייחות.
מסקנות
נמצא קשר מורכב בין פ”ג לבין סיכויי הצלחת מחזור בודד של IVF. פ”ג של מעל 4 שעות שבועיות במשך 1-9 שנים מפחיתה את סיכויי ההצלחה, ובעיקר אם הפעילות הנה מסוג קרדיווסקולרי. המנגנון המוצע שינויים הורמונליים אשר נגרמים ע”י הפ”ג ואינם נשלטים ע”י הטיפול.
דבר העורכים
המחקר מעניין וחדשני. זוגות רבים ומטפליהם משקיעים מאמץ ניכר בטיפולים, וזיהוי גורם מפריע נוסף הינו חשוב. חסרונות עיקריים הם חוסר כימות של עוצמת הפעילות לפי MET למשל (החלוקה לקרדיווסקולרית/ הליכה היא גסה מאוד), חוסר מעקב אחר פ”ג בזמן הטיפול וההריון, וחוסר תיקון למשתנים נוספים הקשורים לאורח חיים, בראשם תזונה. זאת כמובן בנוסף לשאר המגבלות המוכרות של שאלונים. לא ברור מה מנגנון ההשפעה של מספר שנות הפעילות (1-9 מול 10-30), ואולי מחקרים נוספים ירחיבו את המידע הקיים.
Morris SN, et al. Effects of lifetime exercise on the outcome of in vitro fertilization. Obstet Gynecol 2006;108:93845.
(*) מרכז לרפואת ספורט “הדסה אופטימל”, ירושלים
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!