גורמי סיכון לתחלואה נפשית בחולים עם מחלות ריאומטיות סיסטמיות (Rheumatology)

במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של לופוס, תסמונת שיוגרן ודרמטומיוזיטיס סיכון מוגבר להתפתחות תחלואה נפשית בהשוואה לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis).

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי ההיארעות וגורמי הסיכון לתחלואה נפשית בחולים עם אבחנה של מחלות ריאומטיות אוטואימוניות סיסטמיות. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים ממאגר National Health Insurance Research Database מטאיוואן לזיהוי חולים עם אבחנה של לופוס, דלקת מפרקים שגרונית, סקלרודרמה, דרמטומיוזיטיס, פולימיוזיטיס, או תסמונת שיוגרן בין השנים 2002 עד 2020.

החוקרים חישבו את שיעורי ההיארעות של תחלואה נפשית בחולים עם אבחנה של מחלות ריאומטיות סיסטמיות והשלימו ניתוח סטטיסטי לזיהוי גורמים הקשורים עם התפתחות תחלואה פסיכיאטרית.

מדגם המחקר כלל 28,588 משתתפים (גיל ממוצע של 47.4 שנים, 76.4% נשים).

בהשוואה לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, בחולים עם לופוס (יחס סיכון של 1.20, רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.32), תסמונת שיוגרן (יחס סיכויים של 1.29, רווח בר-סמך 95% של 1.19-1.39) ודרמטומיוזיטיס (יחס סיכון של 1.28, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.32) תועד סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות מחלות פסיכיאטריות.

מהנתונים עולה עוד כי בהשוואה לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, בחולים עם אבחנה של לופוס (יחס סיכון של 1.32, רווח בר-סמך 95% של 1.21-1.44), סקלרודרמה (יחס סיכון של 1.20, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.41), תסמונת שיוגרן (יחס סיכון של 1.17, רווח בר-סמך 95% של 1.08-1.26), דרמטומיוזיטיס (יחס סיכון של 1.73, רווח בר-סמך 95% של 1.44-2.07) ופולימיוזיטיס (יחס סיכון של 1.64, רווח בר-סמך 95% של 1.32-2.03) תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לטיפול בנוגדי-דיכאון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מחקר העוקבה מעיד על סיכון מוגבר לתחלואה נפשית בחולים עם לופוס, תסמונת שיוגרן ודרמטומיוזיטיס בהשוואה לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית.

Rheumatology, Apr 5, 2024

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן