טרומבקטומיה פחות יעילה בשבץ עם ליבה רחבה (ESOC)

מחקר חדש שהוצג ב- European Stroke Organization Conference מציע כי מטופלים עם שבץ עם הנפח הגדול ביותר של פגיעה ברקמה מרוויחים פחות מטרומבקטומיה

למרות שהוכח כי טרומבקטומיה מועילה חולים עם ליבה רחבה, מחקר חדש שהוצג ב- European Stroke Organization Conference מציע כי מטופלים עם שבץ עם הנפח הגדול ביותר של פגיעה ברקמה מרוויחים פחות מטרומבקטומיה.

ניסוי SELECT2 מבוקר שנערך לאחרונה הראה כי חולים עם שבץ איסכמי עם ליבה רחבה, ירוויחו יותר עם טיפול בטרומבקטומיה בהשוואה לניהול רפואי. כעת, ניתוח משני של הנתונים מראה כי אצל חולים עם היפודנסיות משמעותית של 26 מ”ל ומעלה בתוך הפגיעות האיסכמיות שלהם – המצביע על פגיעה מתקדמת יותר ברקמה – היתרון של טרומבקטומיה פחות בטוח והסיכון ל-hemicraniectomy עולה.

הניתוח כלל שימוש בנתוני דימות ותוצאות מ-322 חולים עם שבץ איסכמי עם ליבה רחבה שנכללו בניסוי, כדי לבדוק האם היפודנסיות משמעותית משנה את השפעת הטרומבקטומיה. התוצאות הראו כי ככל שנפח ההיפודנסיות החמורה עלה, כך ירדו הסיכויים לתוצאה חיובית עם טיפול אנדו-וסקולרי. בנפח של 26 מ”ל ומעלה של היפודנסיות משמעותית, טרומבקטומיה לא נקשרה לתוצאה חיובית לעומת ניהול רפואי.

בנוסף, חולים עם נפחים גבוהים יותר של היפודנסיות חמורה היו בסבירות גבוהה יותר לעבור hemicraniectomy דקומפרסיבית אם עברו טיפול אנדו-וסקולרי. לעומת זאת, אצל אלה עם נפחים נמוכים יותר של היפודנסיות חמורה, שיעורי הhemicraniectomy הדקומפרסיבית היו דומים בקבוצות הטיפול האנדו-וסקולרי והרפואי.

לכתבה ב-medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן