רה-וסקולריזציה לא-מלאה כרוכה בתוצאות שליליות לאחר שנה אחת (Pediatrics)

מגישת ניקוד חדשה לכימות מחלת עורקים כלילית לא-מטופלת לאחר PCI עולה קשר בין רה-וסקולריזציה לא-מלאה ובין סיבוכים בתוצאות הקליניות לאחר 30 ימים ולאחר שנה אחת. מדד SYNTAX זוהה כגורם מנבא לתמותה, אוטם לבבי ו-TLR (Target Lesion Revascularization).

המדד החדש, המחושב לאחר רה-וסקולריזציה כלילית, מבוסס על מדד SYNTAX ומשמש להערכת חומרת האנטומיה הכלילית והמורכבות של נגעים שלא עברו רה-וסקולריזציה.

החוקרים בחנו את מדד SYNTAX, לאחר שהוכח כי מדובר במדד בעל חשיבות פרוגנוסטית בחולים לאחר PCI והינו מדד בלתי-תלוי להערכת היקף המחלה הבסיסי. במחקר הנוכחי שיערו החוקרים כי ניתן להיעזר במדד SYNTAX במטרה להעריך את היקף המחלה שנותר לאחר PCI וזהו אמצעי אחד לכימות היקף רה-וסקולריזציה לא-מלאה והחשיבות הפרוגנוסטית שלה.

באמצעות הנתונים ממחקר ACUITY (Acute Catheterization and Urgent Intervention Triage Strategy), החוקרים חישבו את מדד SYNTAX הבסיסי על-סמך אנגיוגרפיות של 2686 חולים עם תסמונת כלילית חדה בסיכון בינוני וגבוה שעברו PCI. המדד הממוצע עמד על 12.8 ולאחר PCI, מדד SYNTAX Residual עמד על 5.6. במעט למעלה מ-40% מהחולים זוהתה רה-וסקולריזציה מלאה לאחר  PCI, כאשר ב-19.5% מהחולים מדד Residual SYNTAX עמד על 0-2, ב-21.8% עמד על -8 וב-18.7% מדד זה עמד על למעלה מ-8.

שיעור האירועים האיסכמיים לאחר 30 ימים ולאחר שנה אחת היו גבוהים יותר משמעותית בחולים עם רה-וסקולריזציה לא-מלאה, בהשוואה לחולים שעברו רה-וסקולריזציה מלאה. הסיכון לאירועים איסכמיים עלה לאורך שלישוני מדד Residual SYNTAX, כאשר הסיכון הגבוה ביותר לאירועים איסכמיים תועד בחולים עם מדד של מעל 8. כל עליה של נקודה אחת במדד SYNTAX לוותה בעליה משמעותית של 5% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, עליה של 6% בסיכון לתמותה לבבית, עליה של 2% בסיכון לאוטם לבבי ועליה של 4% בסיכון לרה-וסקולריזציה עקב איסכמיה.

החוקרים מצאו כי מדד Residual SYNTAX הינו גורם מנבא חשוב מאוד לתמותה, אוטם לבבי ו-TLR, ושיעורי MACE (Major Adverse Cardiac Events).

החוקרים קוראים לקרדיולוגים-התערבותיים להתייחס בכובד ראש לממצאי המחקר ולקחת בחשבון את יכולתם להביא לרה-וסקולריזציה מלאה, כאשר מתלבטים בין צנתור כלילי ובין ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. נראה כי מדד Residual SYNTAX הינו כלי טוב מאוד וכמובן צפויים מחקרים רבים נספים במטרה להבין טוב יותר את הדרך האופטימאלית להגדרת רה-וסקולריזציה לא-מלאה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי בעוד שבמקרים של רה-וסקולריזציה לא-מלאה בהיקף קטן לא צפויים סיבוכים, במקרים בהם מדובר בהיקף נרחב עלולים להופיע סיבוכים בתוך שנה מהפרוצדורה.

Pediatrics Vol. 129 No. 3 March 1, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן