הסיכון להתרחשות שבץ קשור לסיכון לירידה בתפקוד הקוגנטיבי (Stroke)

על-פי תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה, סיכון מוגבר להתרחשות שבץ שנקבע באמצעות ה- Framingham Stroke Risk Profile, FSRP, קשור בסיכון מוגבר לירידה בתפקוד הקוגנטיבי. הדפוס של הפגמים הקוגנטיבים הללו דומה לדפוס הנצפה בליקויים קוגנטיבים שמקורם ווסקולרי.

החוקר הראשי מסביר כי חשיבות העבודה נובעת מכך שדמנציה ווסקולרית או מחלת אלצהיימר (AD) אינן מופיעות באופן פתאומי וללא סיבה, וכי סביר שמדובר בתהליכים איטיים וארוכי טווח. הוא מוסיף כי בקרב אנשים שמעולם לא חוו שבץ או אובחנו עם דמנציה, אלו שמצויים בסיכון מוגבר ללקות בשבץ בתוך 10 שנים מצויים גם בסיכון מוגבר להמצאות בתחום הנמוך של היכולות הקוגנטיביות. החוקרים טוענים כי חשוב להתייחס לגורמי הסיכון להופעת שבץ כגורמי סיכון להתפתחות בעיות קוגנטיביות.    

קבוצת הנבדקים כללה מדגם של 1,011 גברים ו-1,164 נשים המבוסס על אוכלוסיה. הנבדקים ביצעו מבחנים קוגנטיביים כחלק ממחקר קודם בו השתתפו. סקאלת ה-FRSP משתמשת בשיקלול מספר גורמים כגון: גיל, לחץ-דם סיסטולי, סוכרת , עישון סיגריות, המצאות היסטוריה של מחלה קרדיו-ווסקולרית, וקבלת טיפול נגד יתר לחץ-דם או נגד פיברילציה בעורקים, בכדי לקבוע את סיכון הנבדק ללקות בשבץ בתוך 10 שנים.

בשימוש ברגרסיה לינארית רבת-משתנים בכדי ליצור התאמה לגיל, לרמת ההשכלה, למין , ולמשתנים קליניים נוספים, מצאו החוקרים קשר אינברטי בין עליה בסיכון להופעת שבץ במהלך 10 שנים ובין תיפקודים קוגנטיבים כגון: זכרון חזותי-מרחבי, כושר ריכוז, שימת-לב, סקירה, תיפקוד ניהולי, יכולת הסקה מילולית אבסטרקטית, ויכולות למידה וזיכרון מילוליות.

החוקר הראשי אומר כי ההנחה היא שהקשר בין הסיכון ללקות בשבץ בעתיד ובין ביצועים קוגנטיביים ירודים עלולים לנבוע משינויים תיפקודייים במוח שאינם מגיעים לרמה שניתנת לאבחון קליני. הוא מוסיף כי עדויות אחרונות ממחקרי סריקות מוח מעידים כי אטרופיה בלתי-תקינה של המוח קשורה הן בסיכון מוגבר לשבץ והן ליכולות קוגנטיביות פחותות.  

מגבלות המחקר כוללות רוב של נבדקים לבנים ובעלי רמת השכלה גבוהה, דבר המונע הכללה באוכלוסיות אחרות, ומדידות לא אורכיות של התיפקוד הקוגנטיבי.

החוקר הראשי מסכם כי הוא מקוה שהממצאים יעוררו רצון לביצוע מחקרים נוספים אודות הקשר בין הסיכון ללקות בשבץ לבין ליקויים קוגנטיביים באנשים שלא סבלו מדנמנציה או משבץ עד כה. לדבריו, חשוב ביותר להמנע מגורמי סיכון המגבירים סיכון להופעת שבץ ולהתערב מוקדם ככל הניתן בתהליך הנסיגה הקוגנטיבית, אז יתרונות ההתערבות גדולים יותר ולרוב היא מוכתרת בהצלחה.

Stroke. 2004;35:000-000

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|27/05/2026

שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן