חוקרים דיווחו לאחרונה כי מתן של חסם הביתא carvedilol משפר תיפקוד לבבי בחולים עם מקטע QRS צר שהוא סמן של אי תפקוד לבבי שנראה באלקטרוקרדיוגרם.
ואולם, רופאים קרדיולוגים טוענים כי השיפור בתפקוד הלבבי, ביחוד השיפור ב-left ventricular ejection fraction מופיע ללא שינוי משמעותי ברוחב ה-QRS.
אחד הרופאים הסביר כי טיפול ב-carvedilol בחולים הסובלים מ-ischemic cardiomyopathy משפר הן את הסינכרוניזציה התוך חדרית והן את הסינכרוניזציה הבין חדרית, ואת התפקוד המכני של החדר השמאלי, ללא קשר למשך ה-QRS.
הוא הציג תוצאות מניסוי בו טופלו 83 חולים בפלצבו ו-81 חולים ב-carvedilol.
החוקרים מדדו את משך מקטע ה-QRS, את תפקוד חדר שמאל, ואת העיכוב בהולכה התוך חדרית והבין חדרית. החולים נבדקו ב-radionuclide ventriculography בתחילת הניסוי ובסופו.
בתחילת המחקר שארך ששה חודשים, משך מקטע QRS היה כ-107msec בשתי הקבוצות. בסיום המחקר בקבוצת הפלצבו היה רוחב QRS של 103msec ובקבוצת ה-carvedilol נמדד רוחב QRS של 107msec, הבדל שלא הגיע למשמעות סטטיסטית.
בעוד רמת הסינכרוניזציה הבין חדרית (שנמדדה באמצעות ההבדל בין ה- mean phase angles בחדר השמאלי ובחדר הימני) לא השתנתה מתחילת הניסוי לסופו בקבוצה שקיבלה פלצבו, היא השתפרה בקבוצה שקיבלה carvedilol, והיתה משמעותית בשיעור של p<0.01. רמת הסינכרוניזציה התוך חדרית השתפרה משמעותית בחדר שמאל בקבוצה שקיבלה carvedilol אך לא בקבוצה שקיבלה פלצבו, p=0.04.
ה-Left ventricular ejection fraction גדל ב-5 יחידות בקבוצת ה-carvedilol, וגם תוצאה זו היתה גבוהה משמעותית ביחס לקבוצת הפלצבו, ציין הרופא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!