אי ספיקת כליות לאחר השתלת איברים (JC 401)

מתוך גיליון 401 של הג’ורנאל קלאב: מהי השכיחות של אי-ספיקת כליות כרונית בעקבות השתלת איברים, מה גורמי הסיכון למצב זה ומה הסיכון לתמותה הכרוך בכך? מחקר המתפרסם ב-NEJM מספק תשובות לשאלות אלו.

אי ספיקת כליות כרונית היא סיבוך מוכר של השתלות איברים. טיפול במעכב Calcineurin, מרכיב מפתח בתוכנית הדיכוי החיסוני במטופלים העוברים השתלת איברים, חשוד כגורם העיקרי לפגיעה כלייתית לאחר השתלה.

יתרה מזאת, גורמים נוספים כמו מחלה כלייתית לפני ההשתלה, פגיעה באספקת הדם לכליות סביב הניתוח, השפעות נפרו-טוקסיות של תרופות אחרות, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם וסוכרת עלולים כולם לתרום לאי ספיקת כליות במושתלי איברים.

מחקר עוקבה זה כלל קרוב ל-70 אלף מושתלי לב, ריאות, כבד ומעי שנותחו בין השנים 1990 ל-2000 בארצות הברית.

מטרת המחקר לקבוע מהי השכיחות של אי-ספיקת כליות כרונית בעקבות השתלת איברים, מה גורמי הסיכון למצב זה ומה הסיכון לתמותה הכרוך בכך. כמו כן בחנו החוקרים את תוצאות הגישות הטיפוליות השונות: דיאליזה לעומת השתלת כליה.

אי ספיקת כליות כרונית הוגדרה כקצב סינון גלומרולרי glomerular filtration rate)) של 29 מ”ל לדקה ל-1.73 מ”ר שטח גוף או התפתחות אי ספיקת כליות סופנית.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 36 חודשים, אי ספיקת כליות כרונית התפתחה ב-16.5% מהמטופלים. קרוב לשליש מהם נזקקו לטיפולי דיאליזה קבועים או השתלת כליה.

הסיכון לפתח אי ספיקת כליות כרונית במהלך תקופת מעקב של 5 שנים השתנה בהתאם לסוג האיבר שהושתל: מ-6.9 אחוז בקרב מושתלי לב-ריאות עד 21.3 אחוז במושתלי מעי.

ניתוח רב-משתנה (Multivariate) העיד כי סיכון מוגבר לאי-ספיקת כליות כרונית היה קשור באופן מובהק סטטיסטית בגיל מבוגר, מין נקבה, זיהום בהפטיטיס C לפני הניתוח, יתר לחץ דם, סוכרת ואי ספיקת כליות חריפה אחרי הניתוח. היארעות אי ספיקת כליות כרונית העלתה את הסיכון למוות פי 4.5.

טיפול באי ספיקת כליות סופנית באמצעות השתלה היה כרוך בתמותה נמוכה באופן משמעותי סטטיסטית מטיפול בדיאליזה, שהתבטא בסיכון יחסי של 0.56.

Chronic Renal Failure after Transplantation of a Nonrenal Organ. Akinlolu O. Ojo, N Eng J Med Volume 349:931-940

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|27/05/2026

שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

סיכום מחקר KEYNOTE-689: פמברוליזומאב (Pembrolizumab) (Keytruda) כטיפול פרי־אופרטיבי

מקור: NEJM
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|13/05/2026

מחקר פאזה III, אקראי ורב־מרכזי זה בחן את היעילות ואת הבטיחות של מתן חוסם ה־PD-1, פמברוליזומאב (קיטרודה), בשילוב עם הסטנדרט הטיפולי המקובל (ניתוח + קרינה או כימותרפיה) עבור חולים עם HNSCC נתיח בשלב III או IVA

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן