השוואת טיפול במוזיקה לעומת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מרחוק להקלה על חרדה בשורדי סרטן

מקור: J Clin Oncol

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול במוזיקה אינו-נחות בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי להקלה על חרדה בקרב מטופלים ששרדו מחלות ממאירות. התערבויות מרחוק (טל-רפואה) הובילו לשיפור ממושך ומשמעותי קלינית ברמת החרדה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה תסמין נפוץ אשר אינו מטופל דיו בקרב מטופלים ששרדו ממאירות. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו קו הטיפול הראשון, אך לא לכלל החולים יש גישה להתערבות זו, מגיבים לטיפול, או מעדיפים אפשרות זו בשל הסטיגמה הנלווית. טיפול במוזיקה הינה התערבות יעילה להקלה קצרת-טווח בחרדה, אך לא ידוע אם מהווה התערבות שאינה נחותה בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי להקלה על חרדה בטווח הארוך.

המחקר האקראי כלל מטופלים ששרדו ממאירות וחולקו באקראי לשבעה מפגשי טל-רפואה שבועיים של טיפול במוזיקה או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. תוצאי הסיום העיקריים המשולבים כללו את השינוי במדד חרדה לפי סולם HADS (או Hospital Anxiety and Depression Scale) לאחר 8 שבועות ולאחר 26 שבועות. שולי העדר נחיתות עמדו על 0.35 סטיות תקן, עם הבדל מינימאלי בעל חשיבות קלינית של 1.7 נקודות. תוצאי סיום משניים כללו עייפות, דיכאון, אינסומניה, הפרעה בתפקוד קוגניטיבי ואיכות חיים בריאותית.

מדגם המחקר כלל 300 חולים (74.7% נשים, 76.5% לבנים).

לאחר שמונה שבועות, השינוי הממוצע במדד חרדה לפי סולם HADS עמד על 3.12- (רווח בר-סמך 95% של 3.59- עד 2.65-) עם טיפול במוזיקה לעומת 2.97- (רווח בר-סמך 95% של 3.45- עד 2.50-) עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי; ההבדל בין הקבוצות עמד על 0.15- (רווח בר-סמך 95% של 0.78- עד 0.49), בתוך שולי העדר נחיתות של 1.20 (p<0.001).

לאחר 26 שבועות, השינוי הממוצע עמד על 3.31- (רווח בר-סמך 95% של 3.78- עד 2.85-) עם טיפול במוזיקה ו-3.00- (רווח בר-סמך 95% של 3.47- עד 2.53-) עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי; ההבדל בין הקבוצות עמד על 0.31- (רווח בר-סמך 95% של 0.95- עד 0.32), בתוך שולי העדר נחיתות של 1.28 (p<0.001).

בשתי הקבוצות תועדה ירידה ברמת חרדה מעבר לסף משמעותי קלינית ותואר שיפור דומה בתוצאים המשניים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בתועלת של טיפול במוזיקה להקלה על חרדה בקרב מטופלים ששרדו מחלות ממאירות, כאשר התערבות מרחוק הדגימה שיפור משמעותי קליני וממושך בחרדה.

J Clin Oncol, Jan 6, 2026

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן