השוואת טיפול במוזיקה לעומת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מרחוק להקלה על חרדה בשורדי סרטן

מקור: J Clin Oncol

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול במוזיקה אינו-נחות בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי להקלה על חרדה בקרב מטופלים ששרדו מחלות ממאירות. התערבויות מרחוק (טל-רפואה) הובילו לשיפור ממושך ומשמעותי קלינית ברמת החרדה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה תסמין נפוץ אשר אינו מטופל דיו בקרב מטופלים ששרדו ממאירות. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו קו הטיפול הראשון, אך לא לכלל החולים יש גישה להתערבות זו, מגיבים לטיפול, או מעדיפים אפשרות זו בשל הסטיגמה הנלווית. טיפול במוזיקה הינה התערבות יעילה להקלה קצרת-טווח בחרדה, אך לא ידוע אם מהווה התערבות שאינה נחותה בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי להקלה על חרדה בטווח הארוך.

המחקר האקראי כלל מטופלים ששרדו ממאירות וחולקו באקראי לשבעה מפגשי טל-רפואה שבועיים של טיפול במוזיקה או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. תוצאי הסיום העיקריים המשולבים כללו את השינוי במדד חרדה לפי סולם HADS (או Hospital Anxiety and Depression Scale) לאחר 8 שבועות ולאחר 26 שבועות. שולי העדר נחיתות עמדו על 0.35 סטיות תקן, עם הבדל מינימאלי בעל חשיבות קלינית של 1.7 נקודות. תוצאי סיום משניים כללו עייפות, דיכאון, אינסומניה, הפרעה בתפקוד קוגניטיבי ואיכות חיים בריאותית.

מדגם המחקר כלל 300 חולים (74.7% נשים, 76.5% לבנים).

לאחר שמונה שבועות, השינוי הממוצע במדד חרדה לפי סולם HADS עמד על 3.12- (רווח בר-סמך 95% של 3.59- עד 2.65-) עם טיפול במוזיקה לעומת 2.97- (רווח בר-סמך 95% של 3.45- עד 2.50-) עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי; ההבדל בין הקבוצות עמד על 0.15- (רווח בר-סמך 95% של 0.78- עד 0.49), בתוך שולי העדר נחיתות של 1.20 (p<0.001).

לאחר 26 שבועות, השינוי הממוצע עמד על 3.31- (רווח בר-סמך 95% של 3.78- עד 2.85-) עם טיפול במוזיקה ו-3.00- (רווח בר-סמך 95% של 3.47- עד 2.53-) עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי; ההבדל בין הקבוצות עמד על 0.31- (רווח בר-סמך 95% של 0.95- עד 0.32), בתוך שולי העדר נחיתות של 1.28 (p<0.001).

בשתי הקבוצות תועדה ירידה ברמת חרדה מעבר לסף משמעותי קלינית ותואר שיפור דומה בתוצאים המשניים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בתועלת של טיפול במוזיקה להקלה על חרדה בקרב מטופלים ששרדו מחלות ממאירות, כאשר התערבות מרחוק הדגימה שיפור משמעותי קליני וממושך בחרדה.

J Clin Oncol, Jan 6, 2026

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

סיכון לדימום בטיפול באפיקסבן לעומת ריברוקסבן בתרומבואמבוליזם ורידי חריף

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/11/2026

שני נוגדי הקרישה הפומיים הישירים (DOACs), אפיקסבן וריברוקסבן, נפוצים מאוד לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי (VTE). עם זאת, חסר מידע השוואתי ישיר מתוך ניסויים קליניים מבוקרים לגבי הבדלים פוטנציאליים בסיכון לדימום ביניהם

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן