מאפייני הפציעת של חיילי צה”ל במבצע עופרת יצוקה/סקירת מאמר מהרפואה הצבאית מאת שי לוי, עורך רפואה דחופה

בעקבות שיחה עם עמית ליחידת המילואים בנושא פגיעות מלחמתיות , ותחושת הבטן ש”בעופרת יצוקה”  היו פחות נפגעים, חיטטתי בארכיון הכתבות של מגזין הרפואה הצבאית, ומצאתי את המאמר בנושא.

גילוי נאות: הח”מ משמש במילואים בפרויקט של חיל הרפואה בפיקוד הדרום, וכמו רבים וטובים נטלתי חלק במבצע זה.

כידוע, מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה התנהל בינואר 2009 ופעל נגד כוחות ארגון החמאס.

במהלך המבצע נפגעו 339 חיילים ובהם עשרה חללים. במשך הלחימה ולאחריה אספו נציגי חיל הרפואה נתונים; איסוף המידע התבסס על מגוון מקורות, אשר המרכזי בהם היה תחקור אישי של כלל הנפגעים והמטפלים, וזאת בביצוע צוות סוקרים שגויס במיוחד לצורך זה – כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה – אשר הצליב מידע ותיעד נתונים לגבי כל נפגע.

הנתונים נותחו והשוו לאלו הידועים מעימותים קודמים ולאלו מלחמת לבנון השנייה בפרט.

מניתוח הנתונים ומהשוואתם לעימותים צבאיים אחרים בעבר עולה כי שיעור החללים 6% נמוך גם מהמוכר מפרסומים קודמים  (13% מבצע חומת מגן, 17% מלחמת לבנון השניה), ואילו בפילוח הפגיעות לפי אזורי הגוף נמצאה ירידה קלה בפגיעות ראש, צוואר וחזה על חשבון ועלייה בהיפגעות הגפיים (האזורים הנפגעים ביותר בכל העימותים הצבאיים המודרניים). שינוי זה נגרם ככל הנראה משילוב כמה גורמים – שינוי באמצעי המיגון שבהם צוידו החיילים ואופי הלחימה בשטח הבנוי.

כל החללים נפטרו תוך שעה מפציעתם; תשעה מהם נפטרו באופן מידי או סמוך מאוד להיפגעותם.

מרב הפגיעות הקטלניות היו פגיעות ראש בעלות אנרגיה גבוהה.

ריבוי מטפלים בכירים בדרג השדה הגביר את הזמינות והמידיות של הטיפול,ושימש מענה רפואי נכון בקרב מסוג זה. כמו כן הוא איפשר פעולות רפואיות מצילות חיים וקבלת החלטות בזמן אמת, בכל הנוגע לשיטת פינוי הנפגעים בהתאם לדחיפות פציעתם.

המידע שנאסף במשך הלחימה איפשר תהליך למידה והפקת לקחים יעיל שהשפיע על קבלת ההחלטות בשדה הקרב.

מקור:

הרפואה הצבאית כרך 6, חוב’ מס’ 3, יולי 2009 מאפייני הפציעות המלחמתיות של חיילי צה”ל במבצע עופרת יצוקה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

מקור: pubmed
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|26/02/2026

בידוד חברתי שכיח בגיל המבוגר ונקשר באופן עקבי לשבריריות, לירידה תפקודית, לפגיעה קוגניטיבית ולתמותה מוגברת

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן