על-פי ממצאים שפורסמו לאחרונה, דיכאון מגביר את הסיכון לתמותה בקרב חולים הסובלים מדלקת מפרקים ראומטואידית (rheumatoid arthritis או RA). במסגרת המחקר נאספו מידע דמוגרפי, מידע קליני, ונתונים שהתקבלו באמצעות דיווח עצמי אודות 1290 חולים. המידע הוכנס למאגר נתונים ממוחשב החל משנת 1981. מידע אודות קו-מורבידיות תועד מאז שנת 1991 ואילך.
המשתנה העיקרי הבלתי-תלוי היה דרוג דיכאון ה-Arthritis Impact Measurement Scales (ה-AIMS) הממוצע במהלך 4 השנים הראשונות למחקר. הנבדקים השלימו בממוצע 9.3 שאלוני AIMS. החוקרים הגדירו את הפרעת הדיכאון בדירוג של 4 ומעלה. משך המחלה הממוצע בעת ההצטרפות המחקר היה 6.6 שנים. על-פי הדירוג שנקבע, הוגדרו 228 מהחולים כסובלים מדיכאון ו-1062 מהם לא הוגדרו כסובלים מדיכאון.
לאחר תקופת מעקב ממוצעת בת 4.9 שנים, נמצא כי החולים שסבלו מדיכאון הוכפל הסיכון לתמותה, בהשוואה ליתר החולים (ערך HR מותאם של 2.2, ערך p = 0.01). החוקר הראשי, ד”ר Ang, מסביר בראיון כי בשל ההשפעה האישית והחברתית העצומה של המחלה, על הראומטולוגים לשים לב להופעת דיכאון בקרב החולים. הוא מסכם כי טיפול הולם בדיכאון עשוי לשפר את המצב הבריאותי הגופני והנפשי של החולים הסובלים מ-RA.<!–
–>
J Rheumatol 2005;32:1013-1019. <!– |
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!