מחקר חדש המתפרסם כעת ב-Circulation טוען כי לצריכה גבוהה יותר של פיטואסטרוגנים במינונים נמוכים אין השפעה מגנה על סיכון למחלות לב, למרות שנמצאה הפחתה קטנה בסיכון בעקבות צריכת ליגנאים גבוהה יותר במעשנים.
בעבר הוצע כי פיטואסטרוגנים מפחיתים סיכון למחלות קרדיווסקולריות, אך מחקר עכשוי מתמקד על רמות צריכה גבוהות לא מערביות ובגורמי סיכון. החוקרים בדקו האם צריכת פיטואסטרוגנים רגילה נמוכה קשורה בסיכון מוכח למחלות קרדיווסקולריות.
בין השנים 1993-1997, 16,165 נשים בגילאים 49-70 ללא מחלות קרדיווסקולריות השתתפו במחקר פרוספקטיבי הולנדי ותקופת מעקב ממוצעת של 75 חודשים. הנשים מילאו שאלון לגבי גורמי סיכון למחלות כרוניות ותזונה. הערכת צריכת פיטואסטרוגנים התבצעה באמצעות שאלון לגבי דיאטה של 178 מוצרי מזון בשנה שלפני תחילת המחקר. אנליזת רגרסיית Cox שימשה להערכת יחסי סיכון למחלות קרדיווסקולריות לרביעון צריכת פיטואסטרוגנים והותאמה לגיל בזמן הצריכה, BMI, עישון, פעילות גופנית, יתר לחץ דם, היפרכולסטרולמיה, שימוש בטיפול הורמונלי חלופי, מצב מנפאוזואלי, וצריכת אנרגיה כללית, צריכת סיבים, ירקות, פירות ואלכוהול. בסה”כ 372 נשים חוו אירוע כלילי (CHD) ו-147 חוו אירוע קרדיווסקולרי (CVD) בתקופת המעקב. לא איזופלובאנים או ליגנאנין נמצאו קשורים להפחתת סיכון למחלות קרדיווסקולריות. בהשוואה בין מעשנים ללא מעשנים, סיכון ל-CHD ירד עם עלייה בצריכצ ליגנאנים במעשנים.
Circulation 2005 111: 385-387
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!