לנשים עם סכיזופרניה או הפרעה רגשית חמורה יש סיכון גבוה לסיבוכי הריון, לידה ויילוד, על פי מחקר בגיליון ינואר של American Journal of Psychiatry.
מחקר שמטרתו הבנה טובה יותר של סיכונים גנטים וסביבתיים יוכל לסלול את הדרך לפיתוח תוכניות מניעתיות לטיפול קדם לידתי ופוסט לידתי אופטימלי לקבוצות סיכון אלו, אומר ד”ר אסן ג’בלנסקי ושותפיו מאונ’ מערב אוסטרליה בפרת.
קיימת הוכחה מסויימת כי סיבוכים אימהיים קשורים לסיכון סכיזופרניה בצאצא בבגרות.
המחקר כלל כל לידות נשים עם סכיזופרניה (n = 618), הפרעה דו קוטבית (n = 1301) או דיכאון חד קוטבי (n = 1255) במעקב אוסטרליה בין השנים 1980-1992. המקרים הושוו ל-3129 לידות אקראיות של נשים ללא מחלת נפש.
אלו עם מחלת נפש היו בעלי סבירות גבוהה משמעותית למדד חומרה McNeil-Sjostrom של 4 או יותר לסיבוכים בהריון (יחס סיכוי 1.11 להפרעה דו קוטבית לעומת 1.13 להפרעה חד קוטבית , 1.18 לסכיזופרניה).
החוקרים מצאו כי באימהות שאצלן מחלת הנפש התחילה לפני הלידה, אבל לא אצל אלו שהמחלה אובחנה לאחר הלידה, היו בעלות סבירות גבוהה בהרבה לסיבוכים, במיוחד מצוקה עוברית. לכן הציעו החוקרים כי מצוקה עוברית משקפת מגוון תופעות ביולוגיות והתנהגותיות שליליות של מחלת נפש חמורה.
לאחר התאמה לגיל האם, שיוויון, רבגוניות, מצב משפחתי ואבורג’יניות, אלו עם סכיזופרניה היו בעלות סבירות משמעותית גבוהה יותר להפלה, ללא קשר לתחילת המחלה.
אלו עם סכיזופרניה והפרעה חד קוטבית היו בעלות סבירות גבוהה יותר לקבלת נלוקסון, ואלו עם הפרעה דו קוטבית היו בעלות סבירות גבוהה יותר לשליה מקדימה ודימום לפני הלידה.
יחס גדול יותר של תינוקות לאמהות עם סכיזופרניה נמצאו באחוזון ה-10 הנמוך ביותר לגדילה תוך רחמית.
סיכונים אלו לא הוערכו עם תחילת ההפרעה הפסיכיאטרית, כך שהם עלולים לשקף רגישות שהיתה קיימת קודם לכן בה מעורבים מרכיבים תורשתיים וסביבתיים.
אלו עם סכיזופרניה היו גם בסבירות גבוהה יותר לצאצא עם פגמים קרדיווסקולרים. קשר זה אולי אינו מקרי. כנראה שמעורבים גנים העוברים בתורשה, חלקם מבוטאים גם בלב וגם במוח או נמצאים בחוסר איזון בתאחיזה עם גנים אחרים הקשורים לרגישות לסכיזופרניה.
Am J Psychiatry 2005;162:79-91
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!