האם השתלת ICD בחולים עם קרדיומיופתיה לא איסכמית או עם אי תפקוד חמור של חדר שמאל מורידה את הסיכון לתמותה ? (NEJM )

במחקר זה בחנו החוקרים את ההיפותיזה שהשתלת דפיברילטור (ICD ) תפחית מקרי תמותה בחולים עם קרדיומיופתיה לא איסכמית ואי תפקוד חדר שמאל בדרגה בינונית עד חמורה.

השתתפו 229 מטופלים בכל קבוצה שחולקו אקראית בין טיפול תרופתי סטנדרטי לאי ספיקת לב, או טיפול תרופתי + ICD . נקודות הקצה העיקריות שנבדקו היו מוות מכל סיבה, ונקודת קצה משנית הייתה מוות פתאומי כתוצאה מאריתמיה.

במהלך השתלת ה-ICD היו שלושה מקרים (1.3% ) של סיבוכים (המותורקסיה,פנאומותורסיה וטמפונדה-עצירת דם). לכל הסיבוכים במהלך ההשתלה נמצא פיתרון ולא היו אירועי מוות בשלב זה.  

בקבוצת הטיפול הסטנדרטי, 10% מהחולים קיבלו בהמשך המעקב ICD לאור החמרה באי ספיקת הלב ושינוי במקטע ה- QRS .

בסה”כ הייתה תמותה נמוכה יותר בקבוצת ה-ICD בהשוואה לקבוצה הסטנדרטית: 28 מול 40 מקרי מוות, אך התוצאה לא הייתה מובהקת סטטיסטית (p=0.08 ). יחס הסיכון הלא מתואם לתמותה בקבוצת ה-ICD הייתה 0.65.

שיעור מקרי המוות מכל סיבה במהלך השנה הראשונה מתחילת הטיפול היה 6.2% בקבוצת הטיפול הסטנדרטי לעומת 2.6% בקבוצת ה-ICD . במהלך שנתיים מתחילת הטיפול, שיעור התמותה עלה ל-14.1% ו-7.9% בהתאמה.

למרות שהמחקר לא היה גדול מספיק כדי לבחון תתי קבוצות, נמצא שגברים היו בסיכון למוות של 0.49 לאחר השתלת ה-ICD , ומטופלים שהיו שייכים לדרגת אי ספיקה 3 של ה-NYHA היו בסיכון יחסי לתמותה של 0.37 לאחר השתלת ה-ICD.

החוקרים מסכמים כי על פי המימצאים, השתלה שגרתית של ICD אינה יכולה להיות מומלצת לכל החולים עם קרדיומיופתיה לא איסכמית, ואי תפקוד חמור של חדר שמאל. עם זאת, הם מציינים שהירידה במקרי המוות הפתאומי מאריתמיה בקבוצת ה-ICD , והירידה בסיכון לתמותה במס’ תתי קבוצות כפי שצויין, מובילים למסקנה שהשתלת ה-ICD צריכה להישקל במטופלים אלה על בסיס כל מקרה לגופו.

NEJM 2004;350:2151-2158

לכתבה ב-TCMD

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

המיקרוביום החברתי בגיל המבוגר

מקור: pubmed
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|26/02/2026

בידוד חברתי שכיח בגיל המבוגר ונקשר באופן עקבי לשבריריות, לירידה תפקודית, לפגיעה קוגניטיבית ולתמותה מוגברת

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

טראומה עינית; גורם עולמי נזנח לעיוורון ולנכות הניתנים למניעה

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/02/2026

טראומה עינית היא גורם משמעותי לעיוורון חד־עיני ולנכות ארוכת־טווח ברחבי העולם, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. אפילו שמרבית הפגיעות העיניות ניתנות למניעה, הנטל האישי, החברתי והכלכלי הנלווה אליהן נותר גבוה ומוזנח ביחס למחלות עיניים אחרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן