מטרת מחקר זה לתאר את ההתנהגות בתחום הפנייה לטיפול רפואי בשל כאב בפנים ובלוע (orofacial pain), ולקבוע מה הם הגורמים השורים בהתנהגות זו. המחקר נערך באמצעות שאלונים שנשלחו בדואר באוכלוסיית מטופלים בגילאים 18 עד 64 ממרפאה ראשונית ב- Cheshire שבבריטניה. שיעור ההשתתפות עמד על 74%.
מתוך 2,504 המשתתפים שענו על השאלון, 646 דיווחו על כאבי פנים ולוע, מתוכם 555 (86%) ציינו האם פנו לטיפול רפואי. 255 (46%) דיווחו שפנו לעזרה מקצועית. רב המטופלים פנו לרופא המשפחה (57%) או לרופא השיניים שלהם (51%) ו-64% נטלו תרופות בשל הבעיה.
ההסתברות לפניה לטיפול עלתה לינארית עם הגיל, בעוד מין, השכלה ומצוקה פסיכולוגית לא הראו קשר משמעותי לפניה לטיפול. אנשים שבאופן שגרתי מטופלים במרפאת שיניים נטו יותר לפנות לקבלת טיפול (סיכון יחסי של 1.4). תפיסת הבעיה כמחלה היתה קשורה אופן בינוני לפניה לעזרה מקצועית.
נמצאה מגמה משמעותית של פניה לטיפול ביחס למספר תסמיני הכאב: תכיפות הכאב, משך התקפי הכאב, חומרת הכאב ומגבלה הכרוכה בו. משתתפים שדיווחו על כאב שנמשך מעל 3 חודשים היו בסבירות של קרוב לפי 2 לפנות לטיפול. ירידה ביכולת הפחתת הכאב באופן עצמאי היתה קשורה בסבירות גבוה יותר לפניה לטיפול מקצועי.
לסיכום, הגורמים המנבאים לפניה לטיפול רפואי בשל כאבים בפה והלוע היו המאפיינים השונים של הכאב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!