אסטמה פוגעת בחמישה מיליון אמריקאים מתחת לגיל 18. כמו כן מהווה סיבה לשלושה מליון ביקורים אצל רופא, 570.000 ביקורים בחדר מיון, 164.000 אשפוזים, עשרה מליון ימי היעדרות מלימודים בשנה ( (Barrow & Higgins, 1998,Veslor-Friedrich,2000. בארץ כל ילד עשירי סובל מאסטמה. האסטמה נגרמת מזיהום בדרכי האוויר או תגובת יתר לחומרים מגרים, ואלרגנים כמו: אבק, עשן, תרופות כמו אספרין, תוספי מזון, פעילות גופנית מוגברת, זיהום ויראלי ועוד. חומרים אלו גורמים לתגובת שרשרת פיזיולוגית הכוללת שחרור מרכיבים דלקתיים כמו היסטמין, כתוצאה מכך מתרחשת הצרות בדרכי הנשימה עקב כיווץ שריר חלק, בריחת נוזל מכלי דם קטנים, ובצקת.
אבחון אסטמה מתבצע על ידי המצאות ממצאים קליניים: צפצופים ו/או שיעול, קוצר נשימה, רטרקציות בין צלעיות, שימוש בשרירי עזר, אנמנזה של ברונכיט חוזרת, סיפור משפחתי של אסטמה או תגובות אלרגיות, סיפור קודם של אקזמה או נזלת אלרגית וממצאים בתפקודי ריאות. כמחצית מחולי האסטמה חווים חזרה של סימפטומים לאחר 4-8 שעות מההתקף הראשון. סימפטומים אלו הנם בדרך כלל יותר חמורים, משכם מוארך, והם אינם מגיבים בצורה טובה לטיפול. מצב שבו יש ירידה בצפצופים ובקולות נשימה אחרים, מעיד על חסימה מתקדמת של דרכי האוויר זהו מצב חירום.
הטיפול הראשוני במקרים חריפים כולל מתן תרופות מסוג בטא אגוניסטיות כמו אלבוטרול על מנת לשחרר את השרירים החלקים ועל מנת לדכא שחרור היסטמין בריאות. נהוג לתת סטרואידים דרך הוריד על מנת להפחית את הבצקת הנובעת מהתגובה הדלקתית. בנוסף ניתנות תרופות אנטי כולינרגיות על מנת להביא להרחבה ברונכיאלית נוספת. במצבים קיצונים ניתן לתת תרופות אנטי כולינרגיות, ובטא אגוניסטיות דרך טובוס. בנוסף ניתנים נוזלים דרך הוריד על מנת להקל על ההפרשה של הריר מדרכי הנשימה ולשפר את מאזן האלקטרוליטים. יש לנטר קצב לב. צפויות הפרעות קצב עקב ההפוקסמיה כמו סינוס טכיקרדיה ופעימות חדריות מוקדמות. יש לתת חמצן ולעקוב אחר הסטורציה, בנוסף יש לבצע בדיקות דם עורקי כדיי להימנע מחמצת נשימתית והיפוקסמיה (Barrow & Higgins, 1998). חולה אסטמה הננו חשוף יותר למחלות: ברונכיטיס, ברונכוליטיס, דלקת ריאות, ו- Pleural effusion.
מקובל לדרג את האסטמה על פי חומרתה:
אסטמה קלה ההתקפים מתרחשים פחות מפעמיים בשבוע, תוצאות ההתקף קלות ומשכו פחות משעה, אין השפעה על הפעילות הגופנית או על נוכחות בבית הספר. אסטמה קלה מתרחשת ב 75% מהילדים מתוכם 2/3 מחלימים בגיל ההתבגרות.
אסטמה בינונית ההתקפים מתרחשים יותר מפעמים בשבוע, השלכות ההתקף יכולות להמשך מספר ימים. יש הפרעה לפעילות הגופנית ונגרמת היעדרות מועטה מבית הספר. אסטמה בינונית מתרחשת ב 25% מהילדים מתוכם 1/3 סובל בבגרות ממחלה קשה.
אסטמה קשה ההתקפים מתרחשים לעיתים תכופות, הסימפטומים ממושכים, הפעילות הגופנית מוגבלת והיעדרויות מרובות מבית הספר (Moore & Kurnat, 1999).
עקרונות הטיפול באסטמה כוללים: 1. שליטה על המחלה תוך שימוש בכמה שפחות תרופות עם נטילת סיכונים מינימאלית 2. בדיקות אבחון ומעקב. 3. שליטה על גורמים הקשורים להחמרת סימפטומים. 4. טיפול תרופתי. 5. תוכניות טיפול ומתן מידע (Veslor-Friedrich,2000 ).
כלי המסיע לשלוט במחלה הוא מד שיא הנשיפה (( Peak flow . זהו מכשיר הבודק את זרימת האוויר מהריאות בשיא הנשיפה. המד מדווח האם האוויר זורם חופשי בדרכי הנשימה או שיש חסימות חלקיות. ישנן טבלאות המראות רמת Peak flow בהתאם לגיל מין ומשקל. המכשיר פשוט וקל לשימוש, מסייע בניטור ומעקב אחר מחלת האסטמה. ירידה בערכי Peak flow יכולה להעיד על התקף עתידי בטרם הופעת סימפטומים, ובכך מסייעת לחולה להיערך תרופתית. בנוסף משמשת מדד ליעילות טיפול. קיום יומן העוקב אחר ערכי Peak flow בהתאם לרמת פעילות, מצב בריאות, נטילת תרופות ועוד. מסייע לחולה לדעת את ערכיו בזמן בריאות (ללא התקף), ומאפשר השוואה למצב של התקף אסטמה. בנוסף ידוע השיפור הצפוי בערכי Peak flow לאחר טיפול תרופתי. במידה ושיפור זה לא מתקיים, יש צורך להעריך שוב את הטיפול.

ביבליוגרפיה
Barrow, S., & Higgins, B. (1998). Asthma related arrest. American Journal of Nursing, 98(1), 50-51.

Moore, M.C., & Kurnat, L.E. (1999). The impact of a chronic condition on the
families of children with asthma. Pediatric Nursing, 25(3), 288-293.

Velsor-Friedrich,B.(2000). Pediatric asthma: A clnical management update
of Pediatric Nursing.15 (3), 189-190. Journal