גישור היינו תהליך של יישוב סכסוכים כאשר גוף או אדם שלישי ניטראלי וחסר פניות הוזר לצדדים להגיע להסכמה אשר תספק את הצרכים של שני הצדדים.
גישור הינו הליך המצטרף להליכי השיפוט והבוררות כהליך ליישוב סכסוכים המוסדר בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב )התשמ"ד-1984 ובתקנות בתי המשפט (פישור )התשל"ג 1993.

אפיוני הגישור :
*הליך וולונטרי.נעשה מרצונם של הצדדים.
*משא ומתן משופר.הגישור כרוך במו"מ בתוספת עזרה מאדם ניטראלי המחויב לעזור לצדדים להגיע להסכם צודק,הוגן ומקובל על שניהם.
*ללא שיפוט. המגשר אינו מחליט בשביל הצדדים.
*לא פורמלי.אוירה רגועה,לא מאיימת וללא משוא פנים.
*סודי.הצדדים והמגשר קובעים את גבולות הסודיות של התהליך.
*מהיר,גמיש ומאפשר להגיע להסכמה תוך זמן קצר יחסית.

יתרונות ההליך
היתרונות של הליך הגישור נובעים מעצם טיבו.בהליך הצדדים בעצמם מכריעים בסכסוך ואין הם תלויים בהצגת טיעונים בידי עורך דין זה או אחר או בהכרעתו של השופט הדן בעניינם.
הליך הגישור בא לגשר על הפערים בין הצדדים ולא לפשר ביניהם. שני הצדדים ייצאו נשכרים.
הליך הגישור לוקח בחשבון את היום שאחרי הסכסוך,את המשך מערכת היחסים בין הצדדים,המשך עבודה משותפת בעתיד,להבדיל מהליך משפטי שעשוי לפגוע במערכות אלו.

סיטואציות להן מתאים ההליך
הגישור מתאים לסכסוכי עבודה,סכסוכים עסקיים וסכסוכים משפחתיים בהם יש יחסים נמשכים בין הצדדים,שמעונינים להישמר מפני יצירת משקעים שליליים ועוינות. הגישור מתאים גם למקרים של סכסוך חד פעמי כאשר הצדדים מסכימים לנסות הליך זה במקום או לפני פניה לבית משפט.

שימוש בהליך הגישור בעבודת האח/ות בקהילה
המרפאה בקיבוץ,מושב וכפר משמשת את הקהילה ליותר מאשר קבלת טיפול רפואי או סיעודי.חברי הקהילה רואים את האח/ות כאדם נייטרלי, שומר סוד, שאפשר לספר להם ולשוחח עמם על כל מיני
בעיות שלא קשורות לטיפול סיעודי או רפואי ולפעמים הם מצפים שנעזור להם לפתור את הבעיה.

כאח/ות קהילה אנו חייבים להיות מודעים (עם יד על הדופק)לרגישות של חברי הקהילה, להכיר אותם ולדעת עד איפה אנו יכולים להרשות לעצמנו להתערב בנושאים שאינם קשורים ישרות לעבודתנו.
היכרות של חברי הקהילה לא חייבת להיות אישית או חברית, אלא לדעת פחות או יותר אודות :
מוצא, רקע חברתי, מעמד בקהילה, קשר משפחתי וצורת התנהגות, כלומר: לדברים מעבר למצב הבריאותי, שיכולים לעזור לנו להבין את מי שיושב מולנו, מעבר לטיפול בבעיה הספיציפית שהוא מתלונן עליה.

האח/ות בקהילה עושים גישור ומו"מ בין גורמים שונים שהם במגע איתם במסגרת העבודה בלי לשים לב או לקרוא לזה בשם מו"מ או גישור.

דוגמאות
מטופל שלא מבין מה הרופא מדבר אליו והאח/ות מתערבים וחוזרים על דברי הרופא בשפה יותר פשוטה שהמטופל יכול לקלוט ולהבין. לפעמים אנחנו אומרים לרופא שנסביר אחר כך למטופל בנוכחות בן משפחה אחר,ודבר כזה יכול להיות רק במידה ואנו מכירים את המטופל שיושב מולנו.
כמו כן קורה שהמטופל לא מסוגל להסביר לרופא מה בדיוק הבעיה ואז מתוך ההיכרות שלנו עם המטופל ובעיותיו נוכל לעזור לו להבהיר את עצמו בלי לתת למצב להגיע לדרגה של חוסר אימון בינו
ובין הרופא. כך ימנע מצב בו עלול המטופל לחוש שהרופא מזלזל בו או שאינו יכול או מוכן לעזור לו.
ישנו מושג בגישור שנקרא שיקוף (להביע בשנית) שמובנו לחזור על דברי האדם בדרך שמספקת לו אישור לכך שהמגשר הבין נכון למה הוא התכוון בדבריו ושהמסר מדבריו נקלט. אח/ות קהילה יכולים להשתמש בשיקוף מול מטופלים שחוזרים על דבריהם מפחד שלא הבינו אותם, ניתן לשקף דברי ילדים כדי לתת להם הרגשה טובה שהבנו אותם ואנו מתיחסים למה שהם אומרים.

אם אנו רוצים להיות בטוחים שהבנו את הרופא בצורה נכונה, או חושבים שישנה טעות במה שהוא אומר נוכל לחזור על דבריו בצורה של: אני רוצה לדעת אם הבנתי נכון מה שאמרת ….!!!
האח/ות צריכים להיזהר מלנקוט עמדה בין רופא למטופל, להיזהר מהתערבות יתרה ונסיון לשכנע אולם ישנם מצבים שהאח/ות כן ידריכו את המטופל ויסבירו על אופציות אחרות לקבלת טיפול.

כדי שנוכל להיות צוות, שחברי הקהילה והרופא יתנו בנו אימון ולא יהססו לפנות אלינו,ויקבלו מאתנו טיפול ברצון, אנו צריכים לאמץ כמה תכונות של מגשרים :
כישורי הקשבה אקטיבית.
סבלנות.
נייטראליות.
יכולת זיהוי נושאים בעייתים .
שמירה על סודיות.
על האח/ות להימנע מלהיות :
ביקורתיים,מטיפי מוסר,מתנשאים.

סלמאן שופאנייה
אח קיבוץ לוטן
מגשר
טל: 922045-053