הבדלים משמעותיים בין המינים ניכרים באסתמה, בהיבטים אנטומיים, הורמונליים וסביבתיים, כך לפי מחקר סקירה מאוניברסיטת בארי שבאיטליה אשר פורסם באפריל 2025 בעיתון journal of clinical medicine.

גורמים ביולוגיים ובהם מאפיינים אנטומיים ופיזיולוגיים תלויי גנטיקה (מין), משפיעים באופן מהותי על התפתחות האסתמה, חומרתה והביטוי הקליני שלה. ספציפית, להורמוני המין תפקיד מרכזי בהבדלים בין המינים באסתמה. אסטרוגן ופרוגסטרון הם בעלי אפקט אימונו־מודולטורי שמקדם דלקת אאוזינופילית או נויטרופילית, כאשר הפעלת קולטני אסטרוגן ופרוגסטרון מגבירה ייצור אינטרלאוקינים דוגמת IL4 ו־IL17. מנגד, אנדרוגנים עשויים לתת השפעה מגנה דרך השפעה על המערכת הלימפואידית.

מבחינה קלינית, בקרב 20% מהנשים ישנו מתאם בין השלב הטרום-וסתי לחומרת האסתמה (PMA, Pre-Menstrual Ashthma) עם תגובתיות־יתר של דרכי הנשימה במהלך השלב הלוטאלי של המחזור החודשי. גם להריון, לאמצעי מניעה הורמונליים ולטיפול הורמונלי לגיל המעבר ישנה השפעה על המהלך הקליני של אסתמה בנשים, ואף להופעה חדשה (דה־נובו) של אסתמה.

גם גורמים סביבתיים תורמים לפערים המגדריים באסתמה, דרך תפקידים חברתיים וחשיפות תעסוקתיות. בעוד נשים חשופות יותר לחומרי ניקוי ולדלקים אורגניים, גברים חשופים יותר לתוצרי פירוק תרמי וחומרים מתכתיים. רמה סוציו־אקונומית, אזור גיאוגרפי וחשיפה לעישון פסיבי ומזהמים אחרים משפיעים גם הם על האיזון בין פעילות תאי דלקת T2.

מחברי המחקר מאירים את הקושי באיסוף נתונים לאור הבלבול בין מין (Sex) ומגדר (Gender) בפרסומים רפואיים וקוראים לשימוש מדויק ועקבי במונחים אלה. לדבריהם, ייסוד מוסד נתונים רחב ופתוח יקל על ביצוע מחקר מותאם מין ומגדר ויעזור במתן רפואה מותאמת אישית גם בתחום הטיפול באסתמה.

למאמר

ד”ר ליאור ברוך רופאת משפחה, רפואה מגדרית ורפואה גאה.

Marinelli, A., Dragonieri, S., Portacci, A., Quaranta, V.N. and Carpagnano, G.E., 2025. Reconsidering Gender in Asthma: Is It All About Sex? A Perspective Review. Journal of Clinical Medicine, 14(7), p.2506.