גורמי סיכון לכישלון טיפול כנגד זיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי

מקור: J Hospital Infect

בקרב חולים מאושפזים עם זיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי, גיל מתקדם, אשפוז ביחידת ביניים או טיפול נמרץ, מחלת כבד עם מיימת, נשאות VRE (או Vancomycin-Resistant Enterococcus), הזנה פראנטרלית וקבלת טיפול בסודיום ביקרבונט לוו כולם בתוצאות גרועות יותר של הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Journal of Hospital Infection.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמים המנבאים תוצאות שליליות, הישנות ואשפוז ממושך ב-87 חולים עם זיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי (גיל ממוצע של 60.7 שנים, 64.4% גברים) אשר אושפזו בין 20121 עד 2014.

בעת הופעת הזיהום, המשתתפים סווגו על-בסיס רמת הטיפול – מחלקה כללית, או טיפול ביניים/טיפול נמרץ – ואופן ההדבקה – הופעה בבית החולים במידה והתסמינים הופיעו למעלה מ-48 שעות לאחר האשפוז או הופעה בקהילה ביתר המקרים.

גורמים קליניים שנבחנו כללו טיפול אנטיביוטי, טיפול בסודיום ביקרבונט, גורמים תזונתיים ונשאות VRE; חומרת מחלה הוגדרה על-פי קריטריונים מעבדתיים וקליניים סטנדרטיים.

התוצא העיקרי היה משלב של סיבוכים קליניים מג’וריים שכללו ניתוח, תמותה באשפוז, או ביטויים מסכני חיים משנית לזיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי. תוצאים משניים כללו הישנות זיהום, משך אשפוז בבית החולים וחשיפה לטיפול אנטיביוטי.

מהנתונים עולה כי שיעור הסיבוכים הקליניים המג’וריים עמד על 16.1% מכלל החולים; אשפוז ליחידת ביניים או טיפול נמרץ לווה בסיכון מוגבר משמעותית לסיבוכים אלו (p=0.0169). גורמים שנקשרו עם סיכון מגובר לתמותה כללו אשפוז ליחידת ביניים/טיפול נמרץ, גיל מתקדם וקבלת טיפול בסודיום ביקרבונט.

שיעורי ההישנות עמדו על 21.8% בכלל החולים. נשאות VRE (p=0.048) וטיפול בסודיום ביקרבונט (p=0.033) לוו בסיכון מוגבר להישנות. בקרב חולים שאושפזו ביחידת ביניים/טיפול נמרץ, נשאות VRE לווה בסיכון גבוה כמעט פי 16 להישנות (p=0.015).

הזנה פראנטרלית, שחמת כבד ונוכחות מיימת לוו במשך אשפוז ארוך יותר בבית החולים. הזנה פראנטרלית לוותה גם בסיכון מוגבר למחלה חמורה יותר. חשיפה לצפלוספורינים ו-Piperacillin/Tazobactam לוותה בסיכון מוגבר למחלה חמורה וחשיפה לקרבפנם ו-Piperacillin/Tazobactam לוותה בסיכון מוגבר להדבקה בחיידק בבית החולים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את האופי המולטי-פקטוריאלי של חומרת זיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי, עם חשיבות לפגיעות המטופל, הסביבה המיקרוביאלית והחשיפה התרפויטית.

J Hospital Infect, Feb 5, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

מקור: Journal of the American Geriatrics Society
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|09/09/2026

למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן