ממחקר חדש להשוואת הטיפול במעכבי TNF שונים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, עולה כי טיפול ב-Infliximab ו-Adalimumab, עם העלאת מינון הטיפול, לא הביא לשיפור גדול יותר במוגבלות החולים, בהשוואה לטיפול ב- Etanercept, שנותר על מינון יחסית קבוע.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת מפרקים שגרונית הינה מחלה כרונית, כאשר ללא טיפול, עשויה לפגוע משמעותית בתפקוד הגופני של החולים. Etanercept, Infliximab ו-Adalimumab הם חסמי TNF (Tumor Necrosis Factor), המאושרים ע”י ה-FDA לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית בחומרה בינונית עד חמורה. בספרות הרפואית ישנם מאמרים רבים העוסקים בנשא העלאת מינון הטיפול במעכבי TNF, אך לא נערך מחקר להשוואת התועלת של תכשירים אלו.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את התועלת ושיעורי העלאת מינון עם טיפול ב-Etanercept, Adalimumab ו-Infliximab. החוקרים שיערו כי Etanercept יהיה דומה ל-Infliximab ו-Adalimumab מבחינת מוגבלות המדווחת ע”י המטופלים, 9-15 חודשים לאחר התחלת טיפול, וכי עם Etanercept מספר החולים שיידרשו להעלאת מינון יהיה קטן יותר.
מדובר בסקירה רטרוספקטיבית של נתוני ARAMIS (Arthritis, Rheumatism, and Aging Medical Information System). החולים המבוגרים לא קיבלו טיפול ביולוגי במשך שישה חודשים טרם התחלת טיפול בחסמי TNF ועם נתונים אודות מדדי HAQ-DI (Health Assessment Questionnaire Disability Index) בתחילת המחקר ולאחר 9-15 חודשים מהתחלת המחקר. 218 חולים טופלו ב- Etanercept, 93 ב-Infliximab ו-40 ב-Adalimumab.
מהתוצאות עולה כי השינוי במדדי HAQ-DI לאחר 9-15 חודשים מהתחלת הטיפול לא היה שונה משמעותית בקבוצות טיפול שונות (0.12-, 0.10- ו-0.08- נקודות עם Etanercept, Infliximab ו-Adalimumab, בהתאמה, p=0.52). העלאת מינוני הטיפול בוצעה ב-1.4% מהמטופלים ב- Etanercept, 10.8% מהמטופלים ב-Infliximab (p<0.001) וב-12.5% מהמטופלים ב-Adalimumab (p=0.004). החוקרים מצאו קשר בין השינוי במדדי HAQ-DI ובין מדדי HAQ-DI לפני תחילת המחקר (p<0.0001) ובין משך המחלה (p=0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מספר נמוך יותר של מטופלים ב- Etanercept נדרשו להעלאת מינון הטיפול, בהשוואה למטופלים ב-Infliximab או Adalimumab, אך השיפור במוגבלות התפקודית היה דומה. ייתכן והבדלים אלו הושפעו מההתוויות, אופן המתן או גורמים אחרים. הטיפול בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית ב-Infliximab ו-Adalimumab, עם העלאת מינון הטיפול, לא הביא לשיפור גדול יותר במוגבלות, בהשוואה לטיפול ב- Etanercept, שנותר על מינון יחסית קבוע.
Curr Med Res Opin. 2012 Jan 11
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!