האם טיפול באספירין תורם להתפתחות מחלות מעי דלקתיות? (Alimentary Pharmacology & Therapeutics)

ממחקר חדש שפורסם ב- Alimentary Pharmacology & Therapeutics עולה קשר ברור בין טיפול תרופתי קבוע באספירין ובין התפתחות מחלת קרוהן. עם זאת, לא נמצא קשר דומה בין הטיפול התרופתי ובין התפתחות UC (Ulcerative Colitis).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאספירין השפעה שלילית על רירית מערכת העיכול, והטיפול התרופתי עשוי לשחק תפקיד באתיולוגיה של מחלות מעי דלקתיות (IBD או Inflammatory Bowel Disease). במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון לראשונה במחקר עוקבה פרוספקטיבי, אם טיפול קבוע באספירין מלווה בהתפתחות מחלת קרוהן ו-UC (Ulcerative Colitis).

מדגם המחקר כלל 135,78- גברים ונשים מאירופה, בגילאי 30-74 שנים, שגויסו ממחקר European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition Study. המשתתפים השלימו שאלונים בתחילת המחקר בנוגע לנטילת אספירין בקביעות, ולאחר מכן היו במעקב במטרה לזהות את החולים שפיתחו מחלת קרוהן או UC. לכל מקרה התאימו החוקרים ארבע ביקורות, ונערך תקנון לעישון סיגריות.

בסך הכל, 35 משתתפים אובחנו עם מחלת קרוהן ו-84 נוספים אובחנו עם UC. החוקרים מדווחים על קשר חיובי בין טיפול קבוע באספירין ובין הסיכון להתפתחות מחלת קרוהן (יחס סיכויים של 6.14). באלו שנטלו אספירין ועישנו סיגריות לא נמצא סיכון מוגבר (יחס סיכויים של 0.30). לא נמצא קשר בין טיפול קבוע באספירין ובין התפתחות UC (יחס סיכויים של 1.29).

החוקרים מסכמים וכותבים כי קיים קשר בולט בין טיפול קבוע באספירין ובין התפתחות מחלת קרוהן, אך לא נמצא קשר עם UC. להערכתם, יש לבחון את הנושא במחקר אפידמיולוגי של חולים במחלת קרוהן ובמידה והממצאים יאושרו, אזי ניתן יהיה לקבוע כי הטיפול עשוי להשפיע על התפתחות מחלת קרוהן במבוגרים.

Alimentary Pharmacology & Therapeutics. 2011;34(6):649-655

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן