טיפול מונע בויטמין K בפגים – פרוטוקולי טיפול שונים / מאת ד”ר ברזילי עורך נאונטולוגיה

פגים עלולים להימצא בסיכון גבוה במיוחד לצריכה בלתי הולמת או עודפת של ויטמין K מניעתי. מחקר, שנערך לאחרונה העריך את מצב ויטמין K ואת חילוף החומרים שלו בפגים לאחר 3 פרוטוקולים של טיפול מונע שונים.

במסגרת המחקר, תינוקות שנולדו לפני שבוע 32 להריון חולקו באקראי לקבלת 0.5 מ”ג (ביקורת) או 0.2 מ”ג של ויטמין K בהזרקה לתוך השריר (IM) או לתוך הווריד (IV) לאחר הלידה. מדדי התוצאה העיקרית היו רמת ויטמין K בסרום, רמת המטבוליט- vitamin K1 2,3-epoxide, וכן רמות undercarboxylated prothrombin בלידה, בגיל 5 ימים, ולאחר שבועיים של הזנות אנטרליות מלאות. מדדי התוצאה המשנית כללו בדיקת PT וריכוזי פקטור 2.

ביום החמישי לחיים, ריכוזי ויטמין K1 בסרום בשלוש הקבוצות השתנו משמעותית (2.9388.0 ng/mL), אך היו באופן עקבי גבוהים יותר בהשוואה למבוגרים (0.151.55 ng/mL). נוכחות vitamin K1 2,3-epoxide ביום 5 נמצאה קשורה למנות בולוס גבוהות יותר של ויטמין K. vitamin K1 2,3-epoxide זוהה ב-7 מתוך 29 וב-4 מתוך 29 תינוקות בקבוצות שקיבלו 0.5 מ”ג IM ו-0.2 מ”ג IV, בהתאמה, אך לא נמצא באף אחד מ-32 התינוקות בקבוצה שקיבלה 0.2 מ”ג IM.

לאחר שבועיים של הזנה אנטרלית מלאה, רמת ויטמין K1 בסרום הייתה נמוכה יותר בתינוקות שקיבלו 0.2 מ”ג IV בהשוואה לתינוקות בקבוצת הביקורת. שלושה תינוקות מקבוצות ה-0.2 מ”ג היו עם רמות בלתי ניתנות לזיהוי של ויטמין K בסרום כבר בשבוע השלישי לאחר הלידה, אך ללא עדות לחסר תפקודי כלשהו, כפי שנראה עפ”י הריכוזים התקינים של undercarboxylated prothrombin.

תוצאות המחקר הראו, אם כן, כי טיפול מונע בויטמין K 0.2 מ”ג, שניתן IM שמר על מצב תקין של ויטמין K בפגים עד לגיל חציוני של 25 ימים לאחר הלידה, ולא גרם לצבירה מוקדמת של vitamin K1 2,3-epoxide. בניגוד לכך, 0.2 מ”ג שניתנו IV ו-0.5 מ”ג שניתנו IM הביאו להצטברות של vitamin K1 2,3-epoxide, המצביעה ככל הנראה על עומס על הכבד הלא בשל. במטרה להגן מפני דימום עקב חסר ויטמין K, פגים שקיבלו 0.2 מ”ג כמניעה, וניזונים בהנקה, צריכים לקבל תוספת, כאשר מבססים את ההאכלה.

PEDIATRICS Vol. 118 , 2006: 1657-1666

הערות העורך:

נכון הדבר שאנו נותנים את הויטמין K באותו המינון לילודים בשלים ולפגים. לדעתי, על-מנת להמנע מן הסיבוכים העלולים להווצר כתוצאה מחסר של ויטמין K, עדיף להמשיך ולטפל במינון הגבוה גם בפגים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

מקור: JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/01/2026

החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי רחב היקף (Big Data) המבוסס על רשומות רפואיות של יותר מ־800,000 מטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 2 או מהשמנת יתר

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן