ממחקר meta-analysisשנערך לאחרונה, עולה כי טיפול ניתוחי מסוג (IPAA) total colectomy with ileal pouch-anal anastomosis בחולות בדלקת כיבית של המעי הגס (UC – Ulcerative Colitis), קשור לשיעור עקרות של 48%. המחקר פורסם במהדורה האלקטרונית של כתב העת למעי (Gut).
אחד החוקרים מסר בראיון שנערך עימו, כי מחקרים רדיולוגיים הראו בעבר כי לעיתים קרובות סובלות נשים שעברו IPAA מחסימה של חצוצרות הרחם. ואולם, הוסיף החוקר, מחקרים שנעשו בעבר הצביעו על שיעורי עקרות שונים במידה ניכרת, ולפיכך לא ניתן היה לאמר למטופלות מה סיכוי הפיכתן לעקרות בעקבות פרוצדורה זו.
על פי המחקר, לכריתת המעי הגס יש מספר יתרונות על פני המשך טיפול אחזקה באינפליקסימאב (REMICADE) בחולות UC, ובכללם סיום מלא של התלקחויות של המחלה ושל הסיכון המוגבר לסרטן המעי הגס, כמו גם צמצום בעלויות. על אף יתרונות אלו, מסר החוקר במהלך הראיון, מרבית המטופלים בוחרים בטיפול התרופתי.
החוקרים זיהו תחילה 189 מחקרים שעשויים להיות רלבנטיים לבירור הקשר בין IPAA לעקרות. לבסוף נמצאו 8 מחקרים שעמדו בקריטריוני הבחירה, ושכללו יותר מ-500 מטופלות.
החוקרים דיווחו כי תחילה נמצאה הטרוגניות משמעותית בין מחקרים אלו,וזאת בשל מחקר אחד עם שיעור עקרות טרום ניתוחי שעמד על כ-40%. השמטת מחקר זה, שכלל 117 מטופלות, מניתוח התוצאות הביא להטרוגניות שאינה משמעותית.
החוקרים דיווחו כי IPAA נמצא קשור להגדלת הסיכון לעקרות פי 3.17, שהוגדרה ככשלון בניסיון להרות במשך 12 חודשים. שיעורי העקרות הקשורה ל-IPAA עם ובלי הכללתו של המחקר שכלל מטופלות עם שיעור עקרות טרום ניתוחי גבוה היה 50% ו-48%, בהתאמה.
עוד ציין החוקר בראיון שנערך עימו כי ישנה עדות לכך שניתוחים אחרים ל-UC, כגון כריתת המעי גס עם שימור הרקטום, עשויים להביא לשיעורי עקרות נמוכים יותר. לדבריו, טיפולים שמורידים את ההצטלקויות הנגרמות בזמן הניתוח או שמגנים על חצוצרות הרחם ומונעים את חסימן, כמו שימוש בתומכנים, עשויים לעזור בהפחתת שיעור העקרות בעקבות IPAA.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!