ניתוח לעומת הכנסת נקז דרך הפריטונאום בטיפול ב- Necrotizing Enterocolitis או בנקב יחיד במעי בילודים שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד (PEDIATRICS) מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

ילודים שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד (ELBW) של מתחת ל-1000 גרם הסובלים מ-   necrotizing enterocolitis (או NEC) או מנקב יחיד במעי (IP) מטופלים באמצעות ניתוח בטן או הכנסת נקז דרך הפריטונאום. המידע הקיים בנוגע להשוואת שני הטיפולים הללו עולה ממחקרים רטרוספקטיבים קטנים, שנערכו במרכז רפואי אחד, ולא נערך בהם מעקב אחר התוצאות לאחר השחרור.
מטרת החוקרים היתה לערוך מחקר פרוספקטיבי תצפיתי ורב-מרכזי על מנת לפתח היפותזה בנוגע להשפעה היחסית של שני הטיפולים על התוצאות המותאמות לסיכון בגיל 18-22 חודשים בילודי ELBW, ולאסוף מידע שישמש בתכנון ובביצוע מחקר נוסף.
המחקר נערך בקבוצה קוהורטית ב-16 מרכזים רפואיים. מנתח הילדים תיעד את האבחון לפני הניתוח ואת האבחון במהלך הניתוח וזיהה ילודים שמצבם הרפואי לא אפשר ביצוע ניתוח בטן. מדדים שהוגדרו מראש בנוגע לתוצאה לטווח קצר ולטווח ארוך כללו פטירה לפני השחרור או מתן הזנה פרנטרלית ממושכת (מעל 85 ימים), ופטירה או הימצאות פגם נוירו-התפתחותי בבדיקה סטנדרטית בגיל מותאם של 18-22 שבועות.
IP או NEC חמור נמצאו ב-156 (5.2%) מתוך 2987 ילודי ה-ELBW; 80 מהם טופלו תחילה באמצעות הכנסת נקז ו-76 באמצעות ניתוח בטן. בגיל 18-22 חודשים, נפטרו 78 (50%) מהילודים; 112 (72%) מהם נפטרו או סבלו מליקוי. התוצאה היתה חמורה ביותר בתת-הקבוצה שסבלה מ-NEC. ניתוח בטן לא נערך כלל ב-76% (28 מתוך 36) מהילודים שנותרו בחיים שטופלו באמצעות הכנסת נקז.
החוקרים מסיקים כי הכנסת נקז הינו שיטת טיפול שכיחה, אך תוצאותיה ירודות. הם מציינים כי הממצאים, במיוחד ערכי ה-OR המותאמים לסיכון, מעידים על יתרון של ניתוח הבטן מבחינת שיעורי הפטירה והופעת הליקויים. ממצא זה מעיד, לטענתם, על הצורך בעריכת מחקר קליני גדול ורב-מרכזי שיבחן את השפעת הניתוח כטיפול ראשון על התוצאה כעבור 18 חודשים.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 4 April 2006, pp. e680-e687

הערות עורך:

השאלה של טיפול בפרפורציה בילודים במשקל לידה נמוך במיוחד הינה שאלה חשובה מאד. בעבר בשל חוסר יכולת לטפל ניתוחית בפגים הללו, הפגים הקטנים טופלו בהכנסת נקז (פנרוז) ללא ביצוע לפרוטומיה. הרגשתי הינה שכעת, כאשר הטכניקות הניתוחיות השתכללו, וכן הטיפול הבתר-ניתוחי הפך לטוב יותר הינה לטפל בלפרוטומיה בכל מקרה של פרפורציה, ולהשאיר את הטיפול בנקז רק בחולים אשר בשום פנים ואופן לא ניתן לבצע לפרוטומיה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

מקור: JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/01/2026

החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי רחב היקף (Big Data) המבוסס על רשומות רפואיות של יותר מ־800,000 מטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 2 או מהשמנת יתר

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן