אסטרטגיית מעקב אינטנסיבית, המשלבת הערכה רדיולוגית ובדיקות קולונוסקופיה, משפרת את שיעור ההישרדות של תת קבוצה של מטופלים בסרטן הקולורקטל.
בהשוואה של גישה המשתמשת רק בהערכה קלינית וניטור CEA בסרום, הגישה היותר אינטנסיבית מעלה את שיעור ההישרדות של מטופלים בשלב 2 של גידולים ופגיעות רקטליות.
ממצאים אלו מבוססים על מחקר שכלל 259 מטופלים בשלב 2 או 3 של המחלה, אשר נבחרו באופן אקראי לעבור מעקב פשוט או אינטנסיבי לאחר ניתוח.
בשתי האסטרטגיות המטופלים נבדקו כל 3 חודשים במשך השנתיים הראשונות ולאחר מכן כל חצי שנה במשך השלוש עד חמש השנים הבאות. בנוסף להערכות הקליניות ולבדיקות ה- CEA הנכללים בגישה הפשוטה, הגישה האינטנסיבית כללה שילוב של CT או אולטרסאונד, רדיוגרפיה בחזה ובדיקות קולונוסקופיה תכופות יותר.
לאחר 48 החודשים הראשונים, לא נמצא הבדל משמעותי בשתי השיטות. אולם, במקרה של האסטרטגיה האינטנסיבית היה שיפור משמעותי בשיעור ההישרדות במטופלים עם שלב 2 של גידולים או פגיעות רקטליות.
בדיקות הקולונוסקופיה, אבחנו ב- 44% מהמקרים את שיעור ההישנות של המחלה ונמצאו כשיטת המבדק היעילה ביותר.
נדרשים מחקרים עבור שיטות מעקב נוספות, כגון הערכה שגרתית של PET או הערכה באינטרוולים קצרים יותר, המתאימים לשיפור תוצאותיו של טיפול בחולים בשלב 3 של סרטן הקולורקטל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!