האם קיים קשר בין טיפולים להורדת חומציות ובין סיכון מוגבר ל-Clostridium Difficile? (מתוך הכנס השנתי ה-45 של ICAAC)

ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי ה-45 של ICAAC עולה כי מטופלים בתרופות להורדת חומצה חשופים לסיכון מוגבר לפתח Clostridium Difficile Associated Disease (CDAD).

הסיכון המוגבר לזיהומי C. difficile זוהה הן במטופלי PPI (Proton Pump Inhibitors) והן במטופלי חסמי היסטמין-2 (H2 Receptor Antagonists).

החוקרים מצאו כי מטופלים בקהילה המקבלים אחת משתי התרופות הללו מצויים בסיכון גבוה ל-CDAD. כמו כן, הם מצאו כי בחולים שלא אושפזו, היה סיכוי קטן יותר לקבל טיפול אנטיביוטי.

מחקר קודם הצביע על עליה בשכיחות וחומרת CDAD, והחוקרים רצו לבדוק אם חומרים המדכאים את חומציות הקיבה היו קשורים בהתפתחות CDAD בקהילה.

לכן, החוקרים ערכו מחקר להערכת הסיכון ל-CDAD הקשור בשימוש במדכאי חומציות קיבה. בניתוח התוצאות החוקרים בחנו את כל התרופות בהם השתמשו חולי CDAD ונבדקים בריאים, בקהילה. מרבית המחקרים הקודמים נערכו בבית החולים, בהם החשיפה לאנטיביוטיקה גדולה.

החוקרים ערכו שני מחקרי מקרה-ביקורת.

במחקר הראשון השתתפו 1,672 משתתפים שהיו חיוביים לטוקסין של C. difficile, בין השנים 1993-2004. החוקרים התאימו כל מקרה ל-10 ביקורות במהלך אותה תקופה.

במחקר השני, החוקרים התאימו בין מקרים שנרכשו בקהילה, עם ביקורות שלא אושפזו בשנה הקודמת. מקרים שנרכשו בהקילה הוגדרו כמקרים שלא אושפזו בשנה הקודמת. הביקורות הותאמו למקרים. החוקרים העריכו את הסיכון הקשור בשימוש בחומרים מדכאי חומציות קיבה, לאחר התאמה לגורמי סיכון ידועים, דוגמאת גיל, חשיפה לאנטיביוטיקה ותחלואות נוספות.

החוקרים תיעדו עליה אקספוננציאלית במספר הנבדקים החיוביים לטוקסין של C. difficile, שאובחנו בקהילה במהלך תקופת המחקרץ בשנת 1994, היארעות C. difficile שאובחן ע”י רופאים כלליים היתה נמוכה מ-1/100,000 מקרים. בשנת 2004, השיעור עמד על 22/100,000 מקרים.

משתתפים שטופלו בזמן המחקר ב-PPI הראו סיכון יחסי של 2.9 ל-CDAD (95% confidence interval [CI], 2.4-3.4). משתתפים שטופלו בחסמי היסטמין הראו RR של 2.0 (95% CI, 1.6-2.7). עבור משתתפים שטופלו ב-NSAID, RR עמד על 1.3 (95% CI, 1.2-1.5).

החוקרים שיערו כי חומצת קיבה הינה גורם מגן מפני זיהום לאחר חשיפה, ובנוכחות חומציות קיבה ירודה, האדם היה פגיע יותר.

היה חוסר אמון רב עם הממצאים, מאחר שהחוקרים האמינו כי לא היתה חשיבות לספורות, העמידות לחומצה, בהעברת המחלה. אך הממצאים אודות מעבר המחלה ע”י ספורות התבססו על מחקרים קודמים שהשתמשו במודלי אוגרים.

מאחר שחלק מ-PPI וחסמי היסטמין זמינים ללא-מרשם רופא, רופאים צריכים לחנך את המטופלים באשר לסיכון הטמון בכל תרופה, בנוסף ליתרונות. יש להיזהר בכל תרופה, כולל תרופות אלו.

אדם חולה שזקוק לטיפול, צריך לקבל טיפול. עם זאת, תרופות רבות משמשות למניעה, וייתכן שיש מקום לבחון את הסיכונים והתועלות בזהירות רבה יותר.

לידיעה ב-DocGuide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן