ממחקר חדש עולה כי למרות שתוספי ויטמין B12 ופולאט הניתנים למעלה משנה, מקטינים משמעותית את רמות הומוצסיטאין בקשישים הסובלים ממחלת כלי דם, אין להם השפעה על ההכרה.
הומוציסטאין הוא גורם סיכון בלתי-תלוי למחלות כלי דם, והוא קשור בדמנציה בקשישים. מנגנונים אפשריים כוללים שינוי תפקוד אנדותל והומאוסטטי.
במחקר הנוכחי השתתפו 185 נבדקים, בגיל 65 ומעלה, עם מחלת כלי דם איסכמית. המשתתפים חולקו ל-3 קבוצות טיפול פעיל חומצה פולית (2.5 מ”ג) עם ויטמין B12 (500 מיקרוגרם), ויטמין B6 (25 מ”ג), ו-Riboflavin (25 מ”ג). המדדים העיקריים שנבדקו היו רמות הומוציסטאין, פיברינוגן, ו-vWF לאחר 3 חודשים, ושינויי במצב ההכרה שנמדדו במבחן Letter Digit Coding Test ו-Telephone Interview of Cognitive Status לאחר שנה.
רמות ממוצעות של הומוציסטאין בפלזמה עמדו על 16.5 ± 6.4 μmol/L בתחילת המחקר. הרמות היו נמוכות ב-5.0mol/L (95% CI, 3.8-6.2) בחולים שטופלו בחומצה פולית עם ויטמין B12, בהשוואה לנבדקים אחרים שלא קיבלו חומצה פולית עם B12, אך לא השתנה משמעותית עם ויטמין B6 או Riboflavin
בהשוואה לשני הטיפולים האחרים, הורדת הומוציסטאין באמצעות חומצה פולית וויטמין B12, לא השפיעה כלל על פיברינוגן, vWF, או תפקוד קוגניטיבי במבחן Letter Digit Coding Test (שינוי ממוצע 1-. 95% CI של 2.3- עד 1.4) ו-Telephone Interview of Cognitive Status (0.7-, 95% CI של 1.7- עד 0.4).
מגבלות המחקר כללו תקופת מחקר קצרה יחסית, עוצמה סטטיסטית לא-מספקת להוצאת יתרונות קלים במתן התוספות, וחוסר יכולת לקבוע את ההשפעות היחסיות של חומצה פולית או ויטמין B12, מאחר שמתן ויטמינים אלו בנפרד, נחשב לא-אתי.
חומצה פולית דרך הפה וויטמין B12, הורידו את רמות הומוציסטאין בקשישים עם חלת כלי דם, אך לא היו קשורים בקשר בעל משמעות סטטיסטית, ליתרונות על תפקוד קוגניטיבי במהלך תקופת המחקר.
Am J Clin Nutr. 2005;82:1320-1326
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!