גילוי פגיעה מוחית מוקדמת בפגים באמצעות MRI קשור לתוצאה נוירו-התפתחותית מוקדמת לקויה/מאת ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוגיה

במחקר שפורסם לאחרונה נמצא קשר בין תוצאה בלתי תקינה בבדיקת  magnetic resonance imaging (או MRI) מוקדמת לבין פגיעה התפתחותית בפגים.

במחקר נכללו 89 ילודים פגים (גיל חציוני: 28 שבועות להריון) שנבדקו באמצעות MRI בגיל חציוני של 32 שבועות להריון. 50 ילודים נוספים נבדקו שנית קרוב למועד הלידה (גיל חציוני: 37 שבועות).

התוצאה הנוירו-התפתחותית נקבעה בגיל מותאם חציוני של 18 חודשים באמצעות אינדקס התפתחות מנטלית (Bayley Scales Infant Development II)) ובדיקה נוירולוגית סטנדרטית.

ב-51 (59%) מתוך 86 הילודים ששרדו התקבלה תוצאה תקינה, ב-22 (26%) התקבלה תוצאה גבולית וב-13 (15%) מהם התקבלה תוצאה בלתי-תקינה. אי-תקינות מדרגת חומרה בינונית עד חמורה בבדיקת ה-MRI הייתה שכיחה בסריקה הראשונה (37%) והשניה (32%).

תוצאה בלתי-תקינה נקשרה לעליה בחומרת הפגיעה בחומר הלבן, ה- ventriculomegaly, והדימום הבין-חדרי שנתגלו בבדיקת ה-MRI, כמו גם אי-תקינות בבדיקת ה-MRI הראשונה והשניה (ערך RR של 5.6; ערך P=.002 וערך RR של 5.3; ערך P=.03; בהתאמה). אי-תקינות נוירו-מוטורית בבדיקה הנוירולוגית סמוך ללידה והתפתחות זיהום לאחר הלידה העלו גם כן את הסיכון לקבלת תוצאה נוירו-התפתחותית בלתי-תקינה (ערך RR של 6.5; ערך P=.04 וערך RR של 4.0; ערך P=.01; בהתאמה).

החוקרים מסיקים כי בילודים פגים ישנה שכיחות גבוהה של אי-תקינויות מוחיות בבדיקת ה-MRI המוקדמת והן קשורות לפגיעה התפתחותית.







Volume 147, Issue 5, Pages 609-616


הערות העורך:

במוקדם או במאוחר ה- MRI יחליף את האולטרא-סאונד כבדיקת סקירה לפרוגנוזה התפתחותית. עד כה המדד הטוב ביותר לפרוגנוזה היה הזמן. בדיקות ההדמיה יוכלו לתת לנו ביטוי של פגיעה מורפולוגית, ולאו דווקא תפקודית. כמו-כן במקרים רבים ישנה חשיבות לטיפול הניתן ע”י הצוות המקצועי והמשפחות להתפתחות הנוירולוגית של היילוד. לא כל היילודים (פגים) עם פגיעה מורפולוגית דומה יסבלו בסופו של דבר מאותן בעיות תפקודיות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

השפעות של צריכת אלכוהול כבדה על דימום תוך־מוחי חריף ועל מחלת כלי דם מוחיים קטנים

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|16/04/2026

המאמר בוחן את הקשר בין צריכת אלכוהול כבדה לבין מאפיינים קליניים, הדמייתיים ופרוגנוסטיים של דימום תוך־מוחי חריף (ICH), תוך התמקדות בהשפעת האלכוהול על מחלת כלי דם מוחיים קטנים (Cerebral Small Vessel Disease – CSVD)

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

הקשר בין תרופות GLP-1 לשיעול כרוני

מקור: JAMA Otolaryngology–Head & Neck Surgery
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/01/2026

החוקרים ביצעו ניתוח רטרוספקטיבי רחב היקף (Big Data) המבוסס על רשומות רפואיות של יותר מ־800,000 מטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 2 או מהשמנת יתר

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן