יש חולים ללא סימפטומי צרבת משמעותיים החווים צרבת במהלך השינה, ציינו החוקרים בהצגת המחקר. יש לציין כי מחקר זה עוד לא פורסם אלא רק הוצג בכנס. כאשר מגיעים חולים עם הפרעות שינה לא מוסברות, על הרופא לשקול GRED שקט כסיבה אפשרית.
מחקר זה נערך לאחר שמחקרים קודמים הראו כי חולי GRED מדווחים לעיתים קרובות על הפרעות בשינה וכי ההתעוררות מהשינה היתה קשורה לצרבת, אך סימפטומים נשימתיים הקשורים ל-GRED יכולים להתרחש ללא צרבת. לכן רצו לבדוק החוקרים האם אנשים עם הפרעות שינה אך ללא צרבת חווין GRED שקט.
104 נבדקים שהתלוננו על הפרעות שינה לפחות 3 לילות בשבוע גויסו למחקר. לאחר שבועיים של רישומי יומני שינה, 81 נבדקים סווגו כסובלים מהפרעות שינה. הנבדקים עברו הערכות פוליסומנוגרפיות שכללו הערכת pH בושט דיסטלית. ההערכות התבצעו בהפרש של 10-21 יום.
מתוך 104 חולים , 21 (26%) סבלו מצרבת לפחות לילה אחד. החוקרים הגדירו ריפלוקס כ-pH ושט של פחות מ-4 ונמשך יותר מ-30 שניות לפחות לילה אחד. בקרב אלו עם ריפלוקס, 5 (21%) היו עם יותר מ-4% זמן מגע חומצה (ACT), ו-6 (25%) חוו לפחות אירוע אחד שנמשך יותר מ-5 דקות, קריטריון נוסף ל-GRED.
ACT ממוצע היה 28% מהלילה, וכל אפיזודת ריפלוקס נמשכה בממוצע 34.4 דקות. התעוררות התרחשה כמעט בכל אפיזודות הריפלוקס (94%). כשהחוקרים השוו תוצאות אלו לקבוצת השוואה היסטורית של חולי GRED סימפטומטים עם תלונות על השינה, ACT ממוצע היה נמוך משמעותית, 12% (P < .05).
ממצאים אלו מאשרים את החשדות לגבי חולי GRED אסימפטומטים המתלוננים על הפרעות שינה. כמו כן, העדר צרבת אינו שולל אבחנת GRED.
לכן, כשבודקים חולה עם הפרעות שינה, על הרופא לכלול GRED באפשרויות האבחנה, יחד עם אסתמה לילית, דום נשימה בשינה, ומצבים נוספים העלולים לגברום להתעוררות לילית.
אם יש חשד ל-GRED, טיפול נסיוני למשך שבועיים עם מעכב משאבת פרוטון עשוי לסייע באבחנה, במקום אנדוסקופיה. אם יש שיפור משמעותי בהפרעות השינה, יש חשד כי זו מחלת GRED. לגבי טיפול במעכב משאבת פרוטון, ניתן להתחיל טיפול בביקור הראשון. עם זאת, אם החולה סובל מ-GRED מעל 5 שנים, או מעל גיל 50, על הרופא להזמין אנדוסקופיה.
ACG 70th Annual Meeting: Abstract 308. Presented Nov. 1, 2005
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!